נשמה כלואה

אני חושבת שכול אחד מאיתנו הוא נשמה כלואה. נשמה שדחפה לתוך גוף קטן וצפוף. יש כאלה שהשינוי לי היטיב עימם, אלא הרע ויש כאלה שקיבלו את השינוי כאילו נועדו לו.
הגוף האו סך הכול מוכנה משומשת.
היא לא אנחנו.
אי אפשר לכעוס אם הגוף פחות חדיש ולכן רחב יותר, או צר יותר ומשוכלל יותר.
הגוף הוא סתם כלי. רובוט מכני.
הוא לא אנחנו.
הנשמה שלנו היא אנחנו.
היא קובעת אם אנחנו נהיה טובים או רעים. אנחנו קובעים אנחנו אנחנו נהיה טובים או ראים. בעזרת המכונה שלנו אנחנו מראים זאת לעולם.
הנשמה שקופה, אך אומרת הכול.
אי אפשר לראות את הנשמה מבעד למכונה. לכן אנו מעצבים אותה כדי שכולם יראו מי אנחנו.
אבל לפעמים, אנחנו מעוותים אותה. גורמים לנו להיראות תמימים כשבעצם אנחנו נשמות השטן.
אז אם אנחנו באמת רוצים לסכם את הכול ולהכניס את הכול לשתי מילים נאמר:
"נשמה כלואה" כי זה מה שאנחנו.
כלואים בלי יכולת לצאת. רק אם נוותר על חיינו למטה…