נסיכת המשאלות

נסיכת המשאלות
דונה היתה נסיכה יפה כמו רוב הנסיכות באגדות .
היא היתה גם חכמה כמו חלק מן הנסיכות.
אבל שלא כמו רוב הנסיכות. היתה לה תכונה שיחדה אותה מאד
.טוב לב ואהבה .
אהבת הצומח והחי ובעיקר אהבת האדם.
כאילו נולדה לרצות, .לשמח ולהאיר את העולם בעצם נוכחותה.
בהיותה תינוקת היא בקושי בכתה לעומת זה הרבתה לגרגר ולצחוק.
היה לה צחוק מתגלגל ומדבק ולימים הפך להיות חלק ממנה ומהאישיות השמחה שתמיד הקרינה החוצה..
הצחוק שלה נבע משמחת חיים אמיתית .וזה נשאר בה כך גם בבגרותה.
כשמתחברת שמחה עם אהבה וטוב לב אז זאת בעיני שלמות.
יום אחד הביאה דונה כלב עזוב וטיפלה בו במסירות על אף מחאת הוריה.
ויום אחר חתול נטוש. שיכנה אותם באורווה ודאגה למחסורם.
בגדים שלה היתה מחלקת לחברות חופשי.
למי שהיה חסר משהו היה בא אליה, תמיד עזרה ותמכה בכל אחד שביקש.
לילה אחד חלמה חלום. ובחלום בא אליה מלאך ואמר לה: דונה.הקשיבי טוב.
את הגעת לעולם בתפקיד. אני ? איזה תפקיד? שאלה דונה.
כן, את, לעשות טוב ולשמח את הסביבה שלך ובהמשך את העולם.
אבל איך? אני רק ילדה.
אך המלאך אמר רק זאת את "נסיכת המשאלות" ונעלם.
דונה התעוררה. כולה מזיעה.
רצה לאמה המלכה וסיפרה לה על החלום.
אמה ליטפה את ראשה ואמרה לה-יקירתי ניחנת במתנת אל.
השתמשי בה בתבונה ,רק לאחר הבנה ולאחר בדיקה, לא בכל מקרה ולא לכל אחד.
שנני וזכרי ,זאת מתנה מיוחדת במינה אך יכולה לגרום גם לשערורייה או לצרה צרורה,
לא כל משאלה צריכה להיות מוגשמת .ולא כל משאלה צריכה להיות מיושמת.
למה, אמא? למה לא אוכל להעניק לכל אחד את שחשקה נפשו?
למה? כי משאלות שמתגשמות ללא מחשבה תחילה יכולות גם להמיט אסון או צרה על המבקש או על הסביבה.
כי לא ניתן להתחרט, כי בשעת כעס אנשים נוהגים בפזיזות ומבקשים
בקשות שנובעות מסערת רגשות , ולא ניתן להחזיר הגלגל לאחור.
ועכשיו ילדה שלי, בואי לאכול ולנוח.
את צעירה ואני מבקשת שלא תתעסקי בזה לעת עתה.
כי רבים יבוא לבקש הגשמת משאלות ולך לא תהיה מנוחה, את תהיי שבויה בידיהם.
את צריכה לעת עתה לרכוש ידע והשכלה כדי שבעתיד תדעי לנהל את חייך בתבונה,
כדי להשכיל לנווט בחוכמה את היכולת שלך ואת בקשות האנשים,
ברגע שישמעו את תהיה את אסירה בידיהם, לכן צריך לאט ובזהירות יתרה.
נשקה אמא לבת ואמרה לה,ילדתי היי זהירה.