נחמד

הרגשתי שהיה לנו דווקא נחמד , אתה יודע. לא אהבה ממבט ראשון , לא זיקוקים וניצוצות , לא משהו מיוחד. אתה יודע , נחמד. חזרתי הביתה עם תחושה טובה , בטח לא משהו מוגזם. הרגשתי שאני יכול וגם רוצה , לא רק יכול. או רק רוצה. תמיד רוצה ולא יכול. הפעם יכלתי ועכשיו אני יכול הכל. אם מישהו הסתכל סימן שאני שווה. נכון שנתתי יותר ממה שרציתי אבל הוא בכל זאת חיזר , מגיע לו קצת החזר. חזרתי הביתה והתעניינתי לשלומך כי זה מה שעושים שהיה נחמד ואפילו נחמד במיוחד. אתה כבר ברכבת בדרך חזרה כי אתה גר רחוק , בכל זאת , אין ברירה. גם אתה אמרת שהיה לך נחמד וישר הרגשתי תחושה מסוימת של הקלה כי אם היה לך נחמד סימן כנראה שאין עליי קללה ומי יודע מה יקרה הלאה אבל ההתחלה מבטיחה וזה ממש מספיק לי להלילה. המשכנו לדבר ולקראת סוף השיחה אמרת לי שאהיה טוב לשעשועים. נתקעתי בקיר צללים , שמעתי בראש אגרטלים מתנפצים , חלונות נשברים. תודה לך שהזכרת לי מה אני שווה לכל אחד יש מחיר ועל כל מבט צריך להחזיר. גם אתה כמו כולם העמדת אותי במקומי , פתאום ידעתי מה תפקידי. כי מי אמר בכלל שיכול להיות איתי נחמד. אולי רק אם אני עושה ביד , או סתם נוגע או מלטף , פה הרי טמון כל הכיף. כמו הוא שכמעט הקיא אחרי שנגע בי כי אני כזה מגעיל או ההוא שבא אליי הביתה סתם כי לסרב לא היה לו נעים. עכשיו אני לא ילד , לא גבר , מין יצור כלאיים מפוחד. אז תודה , תודה לכם אחד אחד. באמת שהיה ממש ממש נחמד.