מתי אבין מה להרגיש
עד מתי אמשיך לכתוב ולהתרכז באותו אחד?
לכתוב פסקאות שלמות על דברים שלעולם לא יקרו,
דפים, מגילות,
בתשוקה כה עזה עד שתמונות ירוצו במוחי,
תיאורים של דמותו, של קולו,
הרגשה.
עד מתי אמשיך להתרכז בטפל?
גם אחרי שימים וחודשים עברו אחרי שלא ראיתי אותו,
ציפייה, המתנה,
אותו אחד שחוזר שוב ושוב בכל קטע,
פעם רחוק ופעם קרוב זה לא משנה-
פעימה.
עד מתי אמשיך כך?
לחכות בלא מודע שמוחי וליבי יהיו לאחד,
לאחד, לשביל,
ואולי אז אדע מה אני צריכה להרגיש,
מה אני אמורה להרגיש,
הבנה.
תגובות (5)
פשוט נפלא
מממההממם
וואו. ממש אהבתי. הצורה שכתבת את זה הייתה מאוד מיוחדת בעיני, עם המעברים בין הפסקאות למילים, ויכולתי ממש להרגיש את מה שכתבת עליו… המשפט בסוף בכלל היה יפהפה. אני אוהבת מאוד את הצורה שבה את מעבירה רגשות למילים, ובכלל את הכתיבה שלך.
מסכימה לגמרי
מצויין ספיר. התחברתי אישית לקטע מאוד, מאוד מזדהה.