משאלה לדקה
בבית העשוי מבגלה צהוב, ישבה לה נערה עם משאלה אבודה.
אותה ילדה תלתה שלטים בכל מקום לחפש אחר אותה המשאלה.
המשאלה הכמוסה לא הופיעה בשום מקום, והנערה חששה שהבדידות תמשיך לדבוק בה.
אך לפתע ביום בהיר אחד פגשה היא בדרכה פילון כחלחל,
הוא ראה את הניצוץ בעינייה, ולאחר ששמע את סיפורה, החליט גם הוא לחפש אחר משאלתה.
יום ולילה לא ישנו השניים, רק חיפשו וחיפשו, עד שהתעייפו כפליים.
הפיל לא ידע זאת, אך הנערה הרגישה כיצד בדידותה נעלמת, היא ידעה שהפיל הקנה לה אושר, אפילו לכמה רגעים…
אך אותו הפיל עם הזמן התבגר והתפתח והיה צריך לעזוב את הנערה ביום מין הימים.
הנערה פחדה מהדבר וניסתה לתת לו כמה שיותר תירוצים כדי שלא לעזוב.
שלא יעלם…
היא ידעה שבין רגע משאלתה תתפוגג שוב, אם רק יעזוב, תחוש שוב בהרגשה המוחצת של בדידות, במועקה ובצורך חסר התועלת של להיות מאושרת…
אז החלה אותה נערה לספר לפיל סיפורי לילה ולילה.
היא אמרה לו שאנשים אמרו לה שמשאלתה ריחפה מעל סין והתהלכה לה על החומה הגדולה.
ולפעמים המשאלה הזו הייתה מבקרת אצל ילדים קטנים ולוחשת להם לילה טוב בזמן שנתם.
הפיל בכל פעם ששמע את הסיפור, התרגש כל כך שאפילו עיניו התרוצצו מצד אל צד ואמר:"נלך יחדיו, אעזור לך לחפש אחר משאלתך, כל עוד היא הדבר שיגרום לך לחייך."
הנערה ידעה שזהו שקר, שהוא משאלתה, הוא תרופת הבדידות…
אך עצם העובדה ששיקרה לו – לא אפשרה לה מנוחה…
המירוץ אחר חיפוש המשאלה קם לתחייה
הנערה והפיל קמו עוד לפני הקרן הראשונה של השמש
ולקחו את המטוס הראשון אל עבר סין
מה שהם לא ידעו, זה מה שיחכה להם שמה.
הפיל ידע כל הזמן שהיא נאחזת בו, הוא לא רצה להותיר אותה לבד. הוא ידע שכל חיפושם לא שווים, כל עוד הוא שוב יותיר אותה לבד
אך הוא היה מוכרח, הוא הכיר פילה שמצאה חן בעיניו.
אותה פילה באחד הערבים של יצאתם אמרה לפיל שהוא לא יכול להיות עם אותה הנערה תמיד.
מתישהו הוא יצטרך לעזוב אותה
ועדיף עכשיו מאשר שזה יהיה יותר כואב בהמשך..
הפיל לא ישן ימיםו לילות ורק חשב מה לעשות!
מצד אחד אהב את הפילה,
אך מצד שני לא רצה להשאיר לבד את הנערה אשר כביכול גם גידלה אותו כל השנים.
הנערה סירבה לשמוע את קולות האזהרה שבראשה, אך כשלבסוף בא הפיל כדיי לבשר לה על עזיבתו, הרגישה הנערה הקלה. היא הבינה שלא חברתו של הפיל היא זו שגרמה לה להרגיש פחות בודדה, אלה חוסר השקט שהוא גרם לה להרגיש, לו היה אכפת ממנה, וכל עוד זה ימשך, משאלתה תמשיך להתגשם.
הפיל לאומת זאת, הרגיש כאילו שבר את ליבה של הנערה לרסיסים. למרות שהנערה אמרה לו שהיא מרגישה צוין. חשד הפיל שלא הכל כאן כשורה. הוא התקשר אליה ודיבר איתה כמעט כל יום!
עד שלבסוף משהו קרה,
או מישהו…
הוא הבין שפחדו לא היה שהנערה חשה פגועה או בודדה, הוא הבין שהוא זה שנאחז בה, ולאו דווקא היא. בכל פעם ששמע את קולה המרוחק – הוא הרגיש עד כמה רחוקה היא, ועד כמה חברתה הייתה טובה לו.
עברו שנה ועברו להם גם שנתיים. אך הפיל לא נכנע בינתיים, הוא דיבר ודיבר וסיפר לה על הפילון החדש שנולד. הוא תיאר לה את מראהו הקטן, פילון סגול עם נקודות שחורות. שצחוקו נשמע כמו קול פעמונים. הנערה חייכה למשמע הדבר, אך לפתע נוכח מישהו בדלתה.
האיש שנוכח מחוץ לדעץ היה אותה המשאלה שחיפשה כל השנים!
תגובות (2)
חחח את פשוט הזויה!
הייתי צריכה לדעת שתעלי את זה!
אוי ויזמיר, גאד, אני פשוט… אהמ'… כן, זה מופרח.
טוב, אני מזהה שורות, ושלך יצאו מקסימות.
אני מקנאת בך שאת יכולה לכתוב שורות בכזאת קלילות (בקטע טוב, כמובן)
טוב, זה חרא לכתוב תגובה מהפלא', אבל זה דרש!
איזה חמוד זה!!
אני מתה על זה! D:
אפילו שזה בטח לא היה אמור להיות מכוון למשהו\נושא מסוים, אני רואה מזה כל כך הרבה מהחיים..!
זה באמת שנפלא!
והיי..
חזרת לכתוב?!!
אני צריכה להתחיל לקפץ ורקוד?! (חרוז, או זאת רק אני?)
בכל מקרה, אני מאוד אהבתי את מה שכתבת\כתבתן!
זה כל כך חמוד ויפה ומרגש ומגניב! :)
לאב יו 3>