מפלצת

תמיד הייתה לי מפלצת שמסתתרת תחת למיטה.
תמיד הייתה לי מפלצת שהולכת מאחורי בלילה בדרך למטבח.
תמיד הייתה לי מפלצת בראש.
תמיד הייתה לי מפלצת במראה.

המפלצת תחת המיטה היה אהובי בן ה44,
בדרך למטבח לא הייתה מפלצת,זו הייתה הרוח של סבתי.
בראש,נו אני והראש המעוות שלי.
במראה? המפלצת הייתה אני.

אהבתי את כל המפלצות והרוחות בדרך שלי.
כל אילו נוספו להרבה שדים שיצרה המפלצת בראש שלי.
החיים שלי מזוועים אותי,
למרות שהחיים של ילד רעב באפריקה הרבה יותר קשים.
השיעמום הורג,ואני אוהבת אותו.
האובססיות שלי מתרבות בכל יום,
שיאהבו אותי,שיצחקו משנינותי,
אבל איך אפשר לאהוב מפלצת?

ניסיתי להרוס אותם,
לקחו אותי לפסיכולוג.
אירוניה,לא?