מסע ללא דרך
יש משהו מבורך בלילה. בחושך הזה שמקהה את החושים, שמטשטש את הגבולות.
השקט ששורר מהפנט אותך, גורם לך להתאוות לדממה הנצחית. לרוגע השחור.
אתה מפליג ללא ספינה בים שלא קיים. לאיי דימיון ריקים ממציאות, חסרי חוף מבטחים.
המפה שציירת בזכרונך כבר מזמן איבדה היגיון, המשוטים פסקו מלחתור.
מפרשי ענק נופלים לרגליך, חושקים להבליע אותך בגודלם המטורף, בין נבכי קיפוליהם האפלים.
צווחת שחף דואה מעירה אותך מחלומותיך. קורעת באחת את הרצון המהוסס.
ואתה תוהה- חור בספינה יטביע אותה? או רק יגרום לך לצוף יחד עם כל תכולתה חסרת הערך, כלוא בין דחיפה לוויתור?
מפליג הרחק למקומות שנפש לא הכירה.
מבט חטוף מטה, אין בכוחו לטרוד את מנוחתך האדישה, אין בכוחו לעורר אותך מהווייתך הנוזלית, המעורערת. להדהד באוזנך כי אין תחתית. כי הכל חסר תכלית.
הרוגע השחור הופך אט אט לנצנוץ צורב, מתנדנד באטיות מסחררת הלוך ושוב.
החביות שאטמת מבעוד מועד מאיימות להתפקע, לחשוף את תכולתן הכמוסה.
סיפורים שבריריים וסדוקים צפים לנגד עיניך, מהדהדים בשתיקתם המדממת.
בהחלטה של רגע החבית מושלכת. צונחת בכבדות אילמת, כנבגדת המומה מלהגיב.
עוד חבית, עוד אחת ועוד אחת. אתה יודע שזה רק מתחיל,
"השלכה עצמית אל מעמקי האוקיינוס, אל תחתית העולם"- כך תתעד אחר כך ביומנך. במסע חייך. אופי שודד הים דווקא מתאים לי, אתה חושב בחצי חיוך.
שודד ימים של אחרים- זה השם שמכר אותך הכי טוב. שייחצן אותך בצלילות ברורה.
יש משהו מבורך בלילה. במוחשיות העיוורת שנוסכת בך ביטחון. ממשיות.
יש משהו מבורך בלילה- הוא אינו חיזיון תעתועים.
התנפצות הגלים במיימיך האינסופיים מטלטת בפתאומיות.
קרן אור מבצבצת בקו האופק, בצידו השני של העולם. מאחורי עוד קו של זמן.
דקות אחדות עוברות והכל הופך לעיסת צבעים מנצנצת ובוהקת.
אתה משפיל את ראשך. אפילו לעולמך אינך מסוגל להישיר מבט.
תגובות (10)
את כותבת מצויין. אל לא הבנתי למה הכוונה בסיפור? להפלגה בים? ולמה מסע ללא דרך?
וואו, באמת שהתיאורים שלך השאירו אותי עם פה פתוח. זה מהמם, כמו שירה! ומעורר מחשבות. אשמח לקרוא עוד סיפורים שלך בקרוב מאוד:)
מדהים כיצד את לשה את המילים, ונותנת להן זמר ומשמעות מחודשת. הסיפור התנגן יפה וכהלה, כל מילה יוצקת את ההמשך. כל הכבוד, המשיכי לכתוב!
אני מסכימה עם התגובות שמעלי!! את כל כך מוכשרת, ידעת את זה? ;)
לקטע שלך יש מנגינה משלו, זרימה נעימה שמשרה עונג על הקורא…
והתיאורים שלך? פשוט מדהימים.
וזה באמת דומה לשיר…לא יודעת…
נהניתי מכל מילה ואני מקווה לקרוא עוד קטעים שלך! אז…תכתבי :)
שרלוט,
את כבר יודעת מה אני חושבת על הכתיבה שלך =]
מדהים!
מקווה לקרוא עוד.
-קלואי-
ברוכה המצטרפת לאתר "סיפורים" מסכימה עם כל התגובות הנ"ל את כותבת מדהים כל כך נעים לקרוא את הסיפור שלך תמשיכי בבקשה ממני בקי ♥♥♥
קודם כל, תודה רבה. זה מאוד מחמם את הלב לראות שאנשים מעריכים את הכתיבה שלך, אז תודה!
אפריים- אממ… אני מניחה שלא הייתה לי כוונה מוגדרת. אני אוהבת להשאיר את הפרשנויות לאחרים. אבל כעיקרון, אם אנסה לפרש לך את זה מנקודת מבטי- כתבתי זאת כמשל למחשבות,רצונות,רגשות. ההפלגה בים- זה יותר הפלגה אישית שלך בדמיון, אני אוהבת לחשוב על העולם הפרטי, שאתה יוצר לעצמך כעין מסע, אך הוא אינו אמיתי, הוא ללא דרך כי הכל נעשה בראשך.בדמיון. מקווה שעניתי לשאלותיך :)
Nell. k – תודה רבה. אין לי הרבה דברים שפירסמתי עד כה, אך את מוזמנת לקוראם.
Venoturus- דרך מיוחדת לתיאור:" לשה את המילים",תודה. רק לא הבנתי מה כתבת ב" הסיפור התנגן יפה -וכהלה- " .
החולמנית-תודה לך. אמרו לי מספר אנשים קרובים, אך אני רוצה לשמוע חוות דעת נוספות. פעם מורה שלי אמרה לי שיש לי כתיבה "לירית" – שעד היום לא בדיוק הבנתי למה התכוונה, אבל שיהיה….
קלואי- תודה. ואני יודעת בדיוק מה את חושבת ;]
ובקי- תודה על ברכת השלום החמה (: אך אנני חדשה באתר.
לסיכום, תודה רבה לכולכם. תגובות תומכות אכן מעודדות אותך להמשיך ולכתוב.
הקטע כתוב בצורה מאוד יפה, אבל קצת עמוסה בשבילי. כיף לפרוק את העומס בעומס, אבל אחר כך בא שלב הקיצוץ בבשר החיי (העריכה). טיפה התקשתי לעקוב אחרי מהלך העניינים. למרות שהשורה האחרונה מצויינת.
בהצלחה :)
תודה smoke
(ד"א, אותך לא ראיתי ה-ר-ב-ה זמן באתר)
בכיף,זה בגלל שאני לא נמצא בו. את מוזמנת לשלוח לי מייל בכל פעם שתרצי ואני אצוץ.
[email protected] .