מלכת הפרצופים חלק ז

-דפיקות בדלת-
"מי זה?!" התעצבנה כריסטינה שהקיצו אותה משנתה.
"זאת אני, סרינה" נשמע קול מעבר לדלת.
"אה, את" אמרה כריסטינה לעצמה.
כריסטינה פתחה את הדלת.
"היי כריסטינה מה קורה?" שאלה סרינה.
"בסדר" אמרה בפקפוק.
"קרה משהו?" שאלה כריסטינה לאחר כמה שניות של שקט.
"לא, משהו צריך לקרות?" אמרה סרינה.
"לא, אז למה באת?" כריסטינה התחילה כבר להתעצבן.
"סתם, רציתי לארח לכן חברה" אמרה סרינה בחיוך.
"אה, אז תוכלי לבוא יותר מאוחר? כי אנחנו ישנות עכשיו" אמרה כריסטינה.
סרינה ניסתה להציץ מבעד לכתפה.
"כן, בטח" ענתה.
"טוב אז ביי" חיכתה כריסטינה שתלך כבר.
"ביי" השיבה סרינה.
כריסטינה סגרה את הדלת ובקושי הספיקה להסתובב שמעה: "רגע רגע!"
"מה עכשיו" כעסה כריסטינה.
כריסטינה פתחה את הדלת.
"מה?!" עכשיו כבר עלתה לה על כל העצבים.
"אני גרה ממש קרוב לפה אם תקפצנה אליי אני מאוד אשמח"
"סבבה, ביי" מיהרה כריסטינה לסגור את הדלת.
וטרקה את הדלת בזמן שסרינה בקושי הספיקה להגיד "ביי" .
"איזה נודניקית" אמרה כריסטינה לאחר שסרינה הלכה.
"טוב כניראה שלהירדם אני כבר לא יוכל, אז אני אבשל משהו. מה כדאי לי לבשל? מה כדאי לי..
אני יודעת! עוגת גבינה!"
"נו כריס תהיה בשקט" אמרה קרולינה מִשֵינָה.
"טוב, סורי" השיבה כריסטינה.
כריסטינה לקחה את המוצרים: ביצים, גבינה, שמנת, חלב, סוכר וניל, סוכר….
לקחה קערה גדולה והתחילה לבחוש את הכל.
"כדאי לי לעשות עם שוקולד?!" שאלה בינה לבין עצמה.
"טוב אני יעשה.."
זה היה מין מתכון שלה שתמיד אהבה להכין אותו, וגם קרולינה מאוד אהבה אותו.
את השוקולד הייתה שמה בסוף.
כריסטינה שמה את העוגה בתנור, הסתכלה על השעון, "עכשיו עשר ורבע, באחד עשרה ועשרה בערך אני אוציא את זה" אמרה לעצמה.
"כריס" שמעה את קרולינה.
"מה?" ענתה לה כריסטינה.
"מה יש לאכול?" אמרה בעייפות.
"עוד שעה בערך תהיה עוגת גבינה." ענתה לה .
"מה שעה? מה את צוחקת עליי?"
"לא! ואם את כל כך רעבה אז תאכלי בינתיים חטיף"
"טוב. מה סרינה הייתה פה?"
כריסטינה הסתובבה אליה.
"מה את שמעת אותה?" שאלה את קרולינה.
"קצת, מה אז לא חלמתי?"
"לא, את לא" "לצערי" הוסיפה.
"על מה דיברתם?" שאלה קרולינה.
"סתם, היא רצתה לבוא 'לארח לנו חברה' " השיבה לה .
"אמרתי לה שאם היא תוכל לבוא מאוחר יותר, והיא אמרה שבסדר, ואחר כך היא אמרה שהיא תשמח אם נבוא אליה" הוסיפה כריסטינה.
"איזה חמודה" קמה קרולינה מהמיטה והתחילה להתלבש.
"משהו" כריסטינה גלגלה עיניים.
"נו מה יש לך?" התעצבנה קרולינה.
"עזבי לא משנה" הסתובבה כריסטינה.
"בא לך נס?" שאלה.
"סבבה" השיבה לה קרולינה.
אוף! איך היא לא רואה שמשהו משונה בסרינה הזאת ! אמרה כריסטינה לעצמה.
בטח היא רוצה רק לנצח אותנו במלכת הפרצופים, אבל זה לא יצליח לה.