מלאכית

הם עמדו על קצה הבניין הגבוה, בעל החמישים הקומות לפחות. "אני לא מפחדת." היא אמרה בטוחה בעצמה והרימה לכיוונו את גבותייה הדקיקות.
"את לא יכולה לא לפחד. כל אחד מפחד ממשהו, ואני בהחלט מפחד ברגע זה." הוא העביר את ידו על שיערו המתולתל והשטני ולקח צעד לאחור בבהלה כאשר הביט מטה.
צחוק נפלט משפתייה הדקיקות והורודות ועינייה האפורות התכווצו, "קדימה." היא קראה ואחזה בידו. "אתה חייב לקפוץ!" היא אמרה בהתלהבות ושיערה הבהיר עף למאחורי גבה.
"אני לא יודע," הוא הירהר, "זה די מסוכן." הוא אמר בחשש.
היא נאנחה, "אם תחייה את חייך בפחד לא תתגלה לדברים אחרים ומדהימים בעולם." היא אמרה וקולה הצלול העלה לפניו חיוך. זה מדהים כמה השפעה יש לה עליו. "ובכל מקרה," היא אמרה, "אני שומרת עלייך, שכחת?" היא חייכה קלות ושילבה את אצבעותייה באצבעותיו הקרירות.
"לא. אני סומך עלייך." הוא אמר ונשם עמוק.
"בספירה של שלוש?" היא שאלה בחיוך רחב.
"בספירה של שלוש." הוא אישר.
"שלוש," קולו הרועד נשמע,
"שתיים," קולה הנינוח המשיך,
"אחת!" הם צעקו יחדיו וקפצו מן הבניין הגבוה.
הרוח הקרירה הצליפה על פניהם במהירות. "קדימה ג'ון!" היא צעקה כאשר ראתה שעיניו סגורות בחוזקה.
"זה היה רעיון ממש רע!" הוא צווח.
"תפתח את עינייך." היא קבעה, והוא, כמו תמיד, הקשיב ובאיטיות פתח את עיניו. הכל היה נראה כל כך יפה, ולפתע המחשבה שגופו עומד לנחות בחוזקה על הכביש הסוען לא חלפה בראשו כלל.
"זה… זה מדהים!" הוא צעק ופרס את זרועותיו לרווחה.
"אמרתי לך. תראה מה אתה מפסיד שאתה נותן לפחד להשתלט עלייך!" היא אמרה.
חיוך ענק לא ירד מפנייו של ג'ון. הוא העריץ את הנערה היפה, מאז ותמיד. היא הייתה מלאת מרץ, מלאה בביטחון ושמחת חיים ואופטימיות תמיד עטפו אותה. הוא הכיר אותה, מאז ומתמיד. והיא אחראית לנער השמח שהוא היום, לנער האמיץ, היא ייצרה אותו מחדש. הוא בהתחלה לא האמין לה, הוא חשב שהיא הולכת להוביל אותו שולל ולאכזב אותו קשות. אבל הם גדול יחד, והוא למד להכיר אותה באמת ואף, אפילו, לחבב אותה במעט.
צרחה נפלטה מפיו כאשר גופו הלך והתקרב לכביש. הוא עצם את עיניו בחוזקה אך לפתע גופו נעצר מלנחות מטה.
"באמת חשבת שאני אתן לך ליפול?" היא ציחקקה והניחה אותו בעדינות וברכות על האדמה הבטוחה. כנפייה הלבנות והגדולות זזו באיטיות, וחיוכה הרך הרגיע את קצב פעימות ליבו המהירות.
"אמרתי לך, אני סומך עלייך. הרי את המלאכית השומרת שלי, את אמורה לשמור עליי." הוא ציחקק.
"וזה מה שאני עושה, לא כך? שומרת עלייך תמיד, גם אם לא תראה אותי וגם אם לא אהיה לצידך. אני תמיד איתך"