מכתב לקאט

אז היי קאט…
אם את קוראת את המכתב הזה, סימן שהוא עבר את הבדיקה.
החיים השתנו מאז שעזבת…
השמיים כבר לא כחולים כמו פעם, אלא אפורים ועצובים.
הנהר ליד ביתנו הפך ממזמן למזבלה ואין נפש חיה בתוכו.
מידי יום אני רואה צער וכאב, למרות שאני לא שומע אותם
אני יכול להרגיש אותם לראות אותם בעינייהם של המשפחה והחברים.
אני כבר כמעט ויתרתי.. הם עדיין לא שברו אותי
אני יודע שהיום הזה יגיע בתקווה גדולה שלא,
אבל אם כן, רציתי לומר שאת האחת
שגרמה לי להיות שמח ולהישאר אופטימי.
אני מתחרט על כל דקה שלא ניצלתי איתך,
אבל היינו כאלה קטנים, תמימים ומאוהבים.
עכשיו כשהתבגרנו החיים לא נראים כאלו טובים
מקווה שיום יבוא ונפגש בשנית,
נקים משפחה ואני אפילו אסכים להאמץ את החתול שכל כך רצית.
אך בנתיים אני לא רוצה לעצור אותך
בבקשה ממך תמשיכי הלאה,
תאהבי מישהו אחר,
תביאי לו ילדים,
תעשי אותו מאושר כמו שרק את יודעת ,
בתקווה שאת תאהבי אותו גם .
אני כבר לא יוכל לאהוב אותך עד כמה שאני רוצה בזאת.
דבר אחד תעשי בשבילי,
תשמרי על עצמך!

אוהב ליאו.