מים לדוד המלך

"לדיוויד בואי יש סגנון ייחודי, שלא נשמע מוזר מדי בשמיעה ראשונה, אבל אם עוברים על האוסף 'דבר לא השתנה' כמה פעמים, מגלים יוצר מוזר וייחודי ביותר. נדמה שלמוזיקה שלו אין לחן מגובש לשיר, כלומר זה לא שיר ערש למבוגרים שחוזר על עצמו נעים-נעים, אלא המוזיקה כל הזמן מנסה לפרוץ מחסומים גם בשירים בודדים, אבל זה יותר בולט לאוזן בשמיעה רצופה של האוסף."

זה מה שאמר השדרן או אולי המגיש בטלוויזיה כשהגיש קליפים של דיוויד בואי, וכינה אותו "דוד המלך." אני נעתי על המרבד העמוק ומזגתי וויסקי כשאני מביט בחצי עין על המסך, ומרגיש ביטחון ושלווה גדולים שנובעים מעולם צר כי אין לי אינטרנט והתקשורת משקרת ואני מאמין, ואלו שנות השמונים של המאה הקודמת. אישה קוראת לילד שלה לעלות הביתה, כי כבר החשיך, אבל הוא מתעקש לשחק סטנגה קטנה עם החברים שלו בחנייה. זה לא מסוכן כ"כ, כי אין הרבה מכוניות שעוברות בחנייה, ומה כבר יכול לקרות לילד שמשחק סטנגה בחנייה. מקסימום ייפול ויישרט בברך, ואם תעבור מכונית הוא פשוט יפסיק לרגע לשחק עד שהמכונית תעבור. אם אחסוך סכום קטן של כסף כל חודש, בלי להשתמש בו, בשנת 2015 יהיה לי הרבה מלאן כסף, אני חושב, ומחייך לעצמי על המחשבה איך אני הולך לשבור את המערכת ולעשות קופה. אבל השאלה הכי גדולה, מי אני אהיה בשנת 2015, ואיך ייראה העולם. אולי זו תהיה חסכונית חינם, שלא תניב פרי של ממש. לפי הסרט "חזרה לעתיד" שראיתי בקולנוע, שנת 2015 הולכת להיות מאוד מגניבה. יהיו מלאן ערוצים, ונעליים ששורכות את עצמן.
אולי אקנה קסטה של "דוד המלך", אני חושב בשעשוע. בטח השכנים יקבלו הלם כשישמעו את המוזיקה מהדירה שלי, זה יהיה מאוד משעשע.