מילה אחת: חרא
הוא כעס עלי.
הוא אמר שאני לא יודע מה זה חרא. חרא אמיתי. חרא שאתה עשוי מימנו. חרא מסביבך.
'אתה יודע כמה חרא אכלתי?' הוא שאל.
לא. ספר לי: חשבתי, אבל שתקתי. לא אמרתי כלום. הבטתי בו.
'מכות מוות אה? אתה מבין, אני ככה עם אף שבור ראש בריצפה ואפילו לא מנסה להרביץ לבן זונה. רק שומע בומים: בום בום, בום בום. טראח. ובגלל שזה קרוב אני מבין שהוא בועט בי באימ-אימא שלו בועט מבין? חרא מבין?'
התנשמתי והוא חייך, העניים שלו יוצרות קמטים יפים: קרניים של שמש, אבל הן עצמן: ירחים.
'אתה רוצה למות. חרא. מה צריך את הכל. אבל אתה רוצה לחיות, ואתה כמו זקן. אוכל דייסות. לא יכול לישון בלילה כי התחת כואב לך ולנשום כואב לך. אפילו לדפוק ת'ראש לא יכול. חרא חרא חרא' הוא מעביר יד על אפו, עולה ויורדת כמו ממצוק. הוא עדיין מחייך 'וזה עוד כלום, כי גם המדינה החרא הזאת. חרא היא בת זונה ולך תרוויח כסף כשאתה לא מסוגל לזוז וכולם מתייחסים אלייך כמו חרא ומאכילים אותך בחרא!'
הוא מתנשף: 'אתה לא יודע מה זה להיות חרא. לראות חרא. אז מה אם אין לי עניבה כמו יאיר לפיד החרא ההוא, אז מה?! אני צריך לאוכל חרא?!' הוא מנופף ביד גדולה, פשוטה לחמש ואומר: 'אז אתה לא תגיד לי שאתה יודע מה זה חרא! אתה לא!, מבין!'
כן, אני חושב ולא מביט בו, אבל אני עדיין מרגיש חרא
תגובות (11)
חחחחחחח אריאאאלללייי אתה מתאר ממדדההייםםם…. ואז הסוף נהיה קצת אמממ … הוא בסדר. כאילו הוא ממשיך את הסיפור בסדר לצורך העלילה. ואז הסוף משעשע, אבל סתם, אני חושבת שאתה כל כך מדהים שאתה יכול הרבה יותר. ואנימרואה אותך מתלהב מאחרים ולא מבינה למה חחחח
חחחח אוליב, בן אדם פיצה.
ואני טוב… אני לא מתלהם. זה רק שחשבתי שהפואנטה שלי חדה כמו: סכין, חרב, תער, וברורה- את יודעת כל השטויות האלו… ומתברר שהיא לא.
חח אולי אני פשוט עשוי מערפל
חחח לא רע.
הפואנטה היא טובה. כן. אבל לפעמים שורת מחץ היא פחות עושה לי את זה מאשר התיאורים ומה שאפשר לקרוא בין השורות. אני פשוט מצפה ממך להיות ברמה עולמית חחח בגלל זה אתה כל הזמן מרגיש שאני מבקרת אותך XD
אני לא. דברייך הם פיצה לי
אה אמממ אני לא חושבת שאי פעם החמיאו לי ככה. יקח לי זמן לעכל
אני רוצה דיסני בתוספת שוקו וגם משולש פיצה יהיה נחמד. ואם אפשר קצת פחות קללות זה יהיה בכלל מעולה, אתה מבין קללות לא מתעכלות לי טוב… מלכת העולם לא צריכה לשמוע/לקרוא קללות. לא ולא. אני מתלבטת אם לשפוט אותך באשמת בגידה בשפה נקייה
אני מכיר אנשים ששופכים את הלב בלי חשבון ומקללים ומגדפים ולא חוסכים בתיאורים קשים לשפה העברית. אנשים שבטוחים שכל העולם ואשתו וגם גיסתם והאח שלו, רוצים רק לדפוק אותם כמה שיותר הכי חזק ובכל חור אפשרי. יש אותם. לא חסר אותם. אני משער שזה היה אחד מהם. אריאל ידידי, העברת את זה כהלכה.
תיאור מעולה, שמעתי פעם מישהו שאמר שקללה היא קללה רק אם אתה לא מתכוון אליה, ובהרגשה שלי הוא התכוון לכל מילה שאמר
אהבתי את ההתעסקות סביב ההבנה שבהתחלה הוא אומר לו בשאלה רטורית:"חרא מבין?" ובסוף הוא אומר לא בהחלטיות מביכה שהוא אינו מבין. משחק נפלא עם הנושא והמילים.
הרבה חרא. אני אוהבת לומר חרא.
חיחי