מחשבות- קטע ראשון
הים מלא בגלים גדולים, סוער, כועס. על מה הוא כועס? על אהובתו שברחה עם אחר? אולי על זה שאני לא שוחה בו עכשיו.
הגלים כחולים אפרפרים, וכשלחוף הם מגיעים, על החול מתרסקים יוצא קצף. קצף לבן שנראה כמו אלפי סוסים שדוהרים מהים, ממש כמו בסרט מצויר. בחוף יש אנשים, אך מעט. מדוע? מהים הם פוחדים? שיסחוף אותם הרחק?
הים הוא הלב של הטבע, היערות הן הריאות, והאנשים הם הדם.
אז למה שללב לא יגיע הרבה דם? האם הטבע לא ימות? אולי בעצם זה לב של רגשות, הלב בו יש אהבה?
מהו הים המסתור המסתורי של חיות יפיפיות וספינות נטושות מלאות באוצרות חבויים?
תגובות (1)
יפה! :)))