מחלת חן

"ברוכים הבאים ל'היפוכונדר שואו'! בכיכובה של:
שמחה לי!
מומחית בענייני דיכאון!
אורחת הפרק:
חן!"

"שלום לצופים בבית, שיושבים להם על הספה עם ג'ל חיטוי בהחטף יד מהשלט! היום נארח מישהי שסובלת מתסמונת נדירה נדירה- למעשה ?- כל כך נדירה שרק היא חולה בה! ואף המחלה נקראת על שמה!
צאי אלינו, חן!"

קריינות בוקעת בכניסה:
"חן, ילדה בת 15, לא חושפת יותר מדי פרטים לתכנית. היא באה *שיעול* אוי… מה זה? לא!!!! השתעלתי!!!! אני הולך למוווווווווווווווותתתתת!!" *הרמקול נופל*

חן מתיישבת על הספה שבנוייה מקופסות טבליות של כדורים נגד כאבי ראש.
"שלום חן!"
"ושלום לך שמחה לי"
"למעשה, השם המלא שלי זה 'שמחה אין לי', אבל 'שמחה לי' יותר תופס…
אז! ספרי לנו טיפה על המחלה הזו…"

"אממ.. לא הייתי קוראת לזה מחלה…" חן מלמלה
"אף אחד לא קורא לזה מחלה!…" שמחה וכל הקהל באולפן צחק. דבר שהיה מוזר בהתחשב בעובדה שכל הקהל ישב עם מסכות אב"ך.
"אוקיי.." חן המשיכה:"בעצם, הסימפטומים, תוכלי לקרוא לזה, הם שינויי מצב רוח פתאומיים, אי- מוטיבציה להתחיל פרוייקטים או אפילו סתם בעיות בחברה. ולפעמים גם… חוסר ביטחון עצמי… בקטעים קטנים… נגיד אם אני מסתכלת על המראה לא תמיד אני אוהב את מה שיש שם… ובעבר חשבתי על התאבדות אפילו…וקשה לי לדבר עם אנשים כי אני מפחדת שהם יחשבו שאני מוזרה… לפעמים אני גם בוכה או צוחקת בלי סיבה… אני לא נורמלית. זאת מחלת חן."

"נדיר נדיר נדיר!" שמחה צעקה "שמעתם זאת רק כאן! מחלת החן לא קרתה עוד לאף אחד!!! בואו נצביע על החולה וניתן לה תמיכה ופיצוי ענק מהתכנית: את זכית ב…"
דלת נפתחת
"…שום דבר…!" שמחה חייכה וצחקה. "הדבר היחיד שתוכלי להיעזר בו זה עצמך! כי אין לאף אחד מושג איך לעזור למחלה הכל כך לא נפוצה הזאת! כאילו, בעיות ביטחון עצמי? פחחח למי עוד יש אותם?! חהחהחהחה! כשתהיה לך בעיה אמיתית בריאותית- אז תחזרי לתכנית שלנו…"

"ט…טוב…" חן ירדה מהבמה.