מוות (מכתב פרידה)
\"כמה פעמים את חושבת על זה ביום?
עשר? עשרים אולי?
אני מקווה שפחות.
ואולי מתישהו כשתהיי אצלי באמת אני אוכל לגרום לך להפסיק לחשוב על זה לחודש שלם.
לזה אני מצפה בקוצר רוח.
אני רוצה להפסיק לראות אותך כרוח מדממת בחלומות שלי.
אני רוצה שהדמות שלך תשחרר אותי ותפסיק לרדפני בלילות.
אני רוצה לקום בוקר אחד בלי דפיקות הלב האלה שבאות בעקבות החשש שאת לא תקומי היום.
אני לא יודע אם אוכל להתמודד עם המוות שלך, מה שבטוח זה שאני לא יכול להתמודד עם החיים שלך.
יפה שלי, אני אוהב אותך, אך את כבדה לי.
מצטער, אני עוזב.\"
תגובות (2)
בשנייה שקראתי יצאה לי מהפה מין רוח כזאת שאומרת ייאוש, אולי גם רוח שמזדהה עם הכאב…
אישית אני לא אוהב סיפורים שיש בהם אובדן, תמיד הם סיפורים חזקים…
אבל תמיד מחביאים מאחוריי כאב עצום וייאוש…
נתתי 5 על רמת הכתיבה והרגש
תודה :)
סיפורים עם אובדן הם בהחלט חזקים אבל הם תמיד הכי מיוחדים ואהובים עליי מאוד. יש בהם תמיד סוף שגורם לך למין הבנה עמוקה של משהו.