מוות מוקפד

שמלת התחרה השחורה מונחת על גופי בצורה מושלמת, מבליטה את המקומות הנכונים האודם שקניתי עבור מאורע זה מעט בהיר מכפי שתכננתי אך משתלבת בצורה נהדרת עם השמלה ואני מעפעפת בריסים המלאכותיים שמעניקים מראה מלאכי מעט לעיני האזמרגד. עלי להראות מושלם לכבוד מלאך המוות, שהשמלה לא תתקמט חלילה והאיפור ישאר במקומו, אסור שיזוז, אם חיי היה סבוכים ומלאי התהפוכות שלפחות המוות יהיה בשליטתי, מוקפד ופדנטי. עכשו הגיעו תורן של עושי מלאכת ההמתה, ערמות ערמות הם ניצבים על גבי שולחן הפורמייקה הנמוך, לכל צבע יש ערמה משלו אסור בשום פנים אופן שצבע יתערבב עם חברו הרי הכל חייב להיות מושלם לכבוד מותי הנכסף ומלאך המוות הכבוד. ידי נוטלות בבטחה את בקבוק הוויסקי, הן לא רועדות אפילו לו במעט יודעות את מלאכתן, הפקק נופל מתחת למיטה אני לא טורחת להרימו הרי במילא בעוד דקות הספורות לא אהיה כאן, אלא אהיה בידיו הבטוחות של מלאך המוות. ראשית הכדורים הכחולים, הוויסקי שורף את הסרעפת היטב והם נבעלים אחד אחרי השני, כדור אחר כדור, צבע אחר צבע לא פוסחת על אף אחד נותנת לכל כדור את הכבוד המגיע לו הרי הם עושים מלאכת קודש. הסחרחורת מגיעה מוקדם מהנצפה, אני שומרת על קור הרוח וממשיכה לבלוע ובקבוק הוויסקי עוד רגע יגמר. חושך עוטף אותי, גופי מתרסק על הרצפה ושקט נכסף ממלא את החלל.