מוות~
כאב מלטף, צורב את עורי במקצת.
גושים שחורים ממלאים את עיניי.
גופי רפה, נח על האדמה הלחה.
הגשם מרביץ לגופי.
הדם הוא כל עולמי.
אני צופה בהם, הולכים.
צוחקים. שמחים.
גופתי מוטלת על הכביש,
שסועה. חסרת כל חיים.
אני מרחפת כרוח בלתי נראית,
צופה בכל אלה שאי פעם הכרתי.
המוות היה עדין, ליטוף קטן.
נשיקה קלה, ונשמתי כבר יצאה.
נענשתי בזה שאראה אותם, ממשיכים בחייהם.
בלעדיי.
אזכה לראות את הלוויתי,
שום נפש חיה לא תיפרד ממני.
השלדים ירקדו, יצרפו אותי למשפחתם.
קולות קרקוש ישמעו, ואני ייטמע אל השאול באדמה.
תגובות (5)
קצת נדוש.
די יפה.
אהבתי.
אני דווקא אהבתי :)
כתוב יפה, והשיר עצמו ממש אהבתי.
אימלה.
צדק/ה מי שאמר/ה " אימלה". קק שחבל שזה היה עם שגיאות כתיב.
מרוב שתיארת את המוות אמיתי ונוכחי, זה כבר מפחיד. את מוכשרת. ויש לך שפת כתיבה מדהימה
צדק/ה מי שאמר/ה " אימלה". קק שחבל שזה היה עם שגיאות כתיב.
מרוב שתיארת את המוות אמיתי ונוכחי, זה כבר מפחיד. את מוכשרת. ויש לך שפת כתיבה מדהימה