מדרון
הלבד הזה חונק לי ואני יודעת שאני במרחק קצר מנפילה. אין לי במי להאחז והפחד משתק לי את הנשמה. אני יודעת מה יהיה הצעד הבא אז אני מנסה בכל הכוח לא לחשוב על זה, אבל זה עוד ימשיך להדרדר עד לנקודת השבירה. אני לא יודעת כמה זמן זה יקח ומה יחזיק אותי כשאני כבר אהיה במערבולת, ובסך הכל רציתי להרגיש קצת נאהבת, אבל אנשים זה אנשים, בכל מקום אותו הדבר, ואני לא יודעת מה עשיתי לא נכון שמסביבי כלום לא נשאר. אז בנתיים אשא עלי את דמות האישה החזקה שאף אחד לא יראה את הילדה האובדנית שמתחתה.
תגובות (0)