מבוכה

מבוכה

מיכל הגינגית כך מכנים אותה כולם.

מיכל נערה מתבגרת שמובכת בקלות רבה

ואז הנמשים שעל אפה נעשים כתומים ואדומים.

הם יפים, כך כולם אומרים, אך לה הם מאד מפריעים..

לעיתים קרובות היא באה במבוכה שגורמת לה להזיל דמעה.

יום אחד הלכה מיכל לחפש מקום להיות לבדה.

הגיעה למבוך גדול. נכנסה, הלכה והלכה, מצאה פינה קטנה וישבה.

"כאן אוכל לבכות בלי להיות להיות נבוכה" ,חשבה מיכל

ומיד זלגה הדמעה הראשונה כאילו לפי הזמנה.

הרגישה שהגיע זמנה, אחריה באו עוד ועוד כמעין המתגבר.

מיכל לא ניגבה ולא מחתה את הדמעות .

לה הן לא מפריעות. את נפשה הן מנקות.

לראשונה מיכל מרגישה שמחה על שמצאה מקום בו תוכל לבכות .

מקום בו יש אישור לדמעות לזלוג בלי שאחרים יכולים לראות.

הם מפגנים נוכחות בלי להיות מובכות.