מאניה דיפרסיה.

היא מעולם לא ידעה לעוף, רק בחלומותיה הייתה פורשת כנפיים וקופצת למעמקים, מסתובבת בריקוד מסחרר לעבר המוות, ריקוד אובדן שכזה, עם חיוך על הפנים.
ותמיד רגע לפני פגיעה, הייתה עוצרת. כאילו מתגרה באפשרות שכאן זה הסוף, ובאופן מפתיע מצליחה לבצע תרגיל סאלטה מושלם להפוך את העולם שלה על רגליו.

את נעה באופן מסוכן
בין השמש לאדמה.
בסוף עוד תתרסקי באחד מהם וישימו אותך בארון
ויכסו אותך בשמיכה שחורה.