בעקבות המתחזים – פרק 2
נקודת מבט של דניאל-
אוף, אין לי כוח. בית ספר יכול לשאוב את כל הכוחות והאנרגיות של ילדים. אני מת להגיע כבר לתיכון ולבחור מה ללמוד! לא שאני לא אוהב ללמוד, אני אוהב ללמוד אבל מקצועות מסויימים.
היי אני דניאל, אני גר במושב במרכז, ואני מאומץ. יש לי, איך לקרוא לזה… נקרא לזה קירות. יש לי קירות, אני לא נותן ממש לאנשים להגיע אל הלב שלי. כן קראו לי טראומות בילדות, עוד נגיע לזה. אז מתחת לכל הקירות שלי אני ילד נחמד וביישן, אבל מעל הקירות אני לא ממש מת על האישיות שלי. אני הופך הכל לצחוק, ולא ממש לוקח שום דבר ברצינות. אני רוסי עם שיער שחור ועיניים חומות. אני לא בן אדם חתיך ביותר, לפחות לפי דעתי. יש לי שני חברים טובים, רועי ונדב. אנחנו כל הזמן ביחד. לנדב יש אחות ענבל, אני ממש מחבב אותה, אבל כמובן היא מתייחסת אלי כידיד ולא יותר.
עברתי לבית ספר חדש השנה עם רועי נדב וענבל, בנתיים הכל טוב, הבית ספר די שונה מבית הספר החדש, אני אוהב את זה.יש פה ילדים נחמדים, אבל המון פרחות ופרחים!
היום עבר מהר, ברגע שחזרתי הביתה הכנסתי אוזניות ונרדמתי על המיטה. ובלילה הזה היה לי אחד החלומות המוזרים. התעוררתי בבום בערך בשלוש בלילה. ישנתי עד עכשיו, זה חדש בשבילי. ירדתי לאכול משהו, ואז ראיתי את זה, זה היה נורא…
תגובות (0)