לרוקן את הראש
כיביתי את האור בחדר והדלקתי את המנורת שולחן (כן, כותבים מנורת ה-שולחן, אבל יש סיבה שבגללה הציון הסופי שלי בלשון הוא 68)
אני מניחה שאני רוצה שהמוח יתרוקן קצת לתוך הדף, בזמן האחרון רודפות אותי כ"כ הרבה מחשבות בנושאים שונים שאני שוב לא מצליחה להתרכז במה שקורה באמת ומעדיפה להתעסק בעתיד ולא להרפות מהעבר.
לעיתים מאוד רחוקות אני שומעת שקט כמו השקט ששורר בחדר כרגע.
ועדיין מציק לי הזמזום של המנורה והתקתוק של שעון הקיר ששכחתי שאמא דאגה לתקן.
גם רעש העט הכותבת, הנשימות, תזוזות היד שלי ורעש של כלי רכב מבחוץ מטרידה אותי – עד כדי כך שאני כותבת עליהם במקום על הדברים שבאמת מטרידים אותי.
אז מה מטריד אותי כרגע לתקופת הזמן הזאת של סמסטר ב' ,בכיתה י ב' ,בגיל 17..
.
.
.
יופי אמא נכנסה לחדר ודיברה איתי על מים חמים במקלחת.
התמונה של החדרון האפל עם מנורת לילה ושקט מחניק בטח זרק לה לראש שאני מתעסקת במכתב התאבדות. לפחות זה מה שאני הייתי חושבת.
בכל מקרה מה שלא מפסיק לעורר את התאים האפורים בראשי הם כמובן הלימודים.
או ליתר דיוק, מתמטיקה.
מחר יש מבחן אחרון ליפני המגן וכרגיל לא ידוע לי שום נושא שצריך ללמוד אליו, הפעם הייאוש היה כל כך גדול שבחרתי ליהנות מהסופ"ש לשם שינוי ולא לבזבז לעצמי זמן בלימוד מעיק וחסר תועלת של חומר שלא אבין ממלא.
אני מחכה ליום שבו אקרא את המכתב הזה ואחייך בידיעה שהתקופה המייגעת הזאת של החיים כבר עברה, שכבר יש לי בגרות ואני יכולה פחות או יותר לחיות את החיים שלי בחופש מסויים.
תגובות (0)