לצייר

אני עומדת בתוך דף לבן, ריק. יש בו וואקום גדול. אני בקושי מצליחה לנשום. אני מציירת בו אוויר, ונשימות, סופסוף הצלחתי. אני מגלה פתאום שאני עירומה לגמרי, ללא בגדים, אני מציירת לי מהר מכנס, גופייה יפה, האמת, למה לא לצייר לי כבר מלתחה שלמה? ציירתי ארון, גדול מאוד. ציירתי שורטים, חצאיות, שמלות, סוודרים, מה שרק אפשר לדמיין. צבעתי אותם בשלל צבעים. ולפתע, נחתה עליי עייפות, ציירתי לי מיטה, גדולה ומהודרת, כמו בארמון, רציתי להמשיך ולפאר אותה, אבל נפלתי עליה ומיד נרדמתי. התעוררתי כשאני נופלת, אין מעליי תקרה או תחתית, אני פשוט נופלת. הצלחתי לצייר קו ומיד דרכתי עליו כדי להפסיק ליפול. הקו היה קצר, אז ציירתי לי המשך וצעדתי, עד שנמאס. נהייתי רעבה, מה אני הכי רוצה עכשיו? יוגורט שטעים עם קצפת ושוקולד. מיד ציירתי לי אחד כזה, (טוב נו, שניים) וטרפתי אותו. ציירתי לי ספה, שלט וטלווזיה, צפיתי בתכניות מצוירות. נהיה לי קצת משעמם, אצייר לי ספר? לא… אצייר לי כלב, כן! כלב שישחק איתי. ציירתי כלב קטן, גור שחור, ציירתי לו מקל וזרקתי אותו רחוק. המקל נעלם באופק, גם הכלב, ולא חזרו. מה אעשה עכשיו? ציירתי לי את אמא את אבא, את הגר אחותי הגדולה, את מושי, התינוק, ואת הבית, את העיר, את העולם ,
את היקום.