למה, תמיד.
והוא יושב שם, גבר לבן יפה. עם עניים תכולות וכל הפריבלגיות האלו, ודברים המובנים לו מאליהם עד שהוא לא מבין אותם בכלל.
הוא מדבר, תמיד עם גומות יפות -של קוסם, תמיד עם יד אחת שמחווה את מילותיו. הם מקשיבים.
את לא שונאת אותו, כבר לא עכשיו.
גדלת. את מבינה. סלחת.
אבל למה תמיד עם הדברים האלו שהוא אומר?
למה תמיד תכעסי, למה תמיד תבכי
בפנים.
תגובות (1)
אוי כמה שזה מוכר.. נפלא כרגיל