לכם בני האדם
כמה פשוטים אתם, בני אנוש.
הכל כתוב לכם בעיניים, בצורה כל כל ברורה שאינני מבין למה המצאתם מילים ואותיות כדי לתאר את אשר על ליבכם, הרי זה כל כך פשוט…
המילה 'אהבה' לעולם לא תתאר את המבט בעיניה כשהיא מביטה בו מבעד לחלון.
המילה 'עצב' לעולם לא תספיק לתאר את המבט של אותו אחד הרכון על קבר אימו.
כל כך קל לנחם אתכם, בני התמותה.
רק להביט ישירות אל תוך עיניכם, להנהן, להטות את הראש מעט ולחייך קלות, להניח יד על כתיפכם ולראות את התמונה בעיניים שלכם משתנה, מ'כאב' ל'קצת פחות'…
כל כך קל לראות מבעד לשקר שלכם, בני אדם וחווה.
העיניים רוטטות, התמונות משתנות, מנסות להתאים את עצמן ללא הצלחה לשפתיים שנעות במרץ.
אך אם תעמדו בגבכם אליי… אם תעמדו דוממים…
לעולם לא אדע מי אתם. לעולם לא אדע מה עובר על נפשכם הפעוטה.
על אף שהינכם רק ילדים רכים ביקום הזה…
כמה מורכבים אתם בני האל.
תגובות (7)
אהבתי
טקסט יפה…. אבל לא כל כך קל לנחם כמו שמשתמע מהדברים.
וחחחח כן אני מכירה את זה שבראש הטקסט נשמע לך לגמרי שונה (צריך להמציא מקליט מחשבות).
רעיון יפה.
היה לי רעיון לעשות קטע דומה… אבל לא הצלחתי להביא את זה בצורה נכונה לידיי ביטוי. (הכוונה שמישהו שופט את בני האדם)
היכולת להביע רגש בצורה יותר מדוייקת באה עם ניסיון בכתיבה.
לאט לאט… כולנו נגיע לשם :)
ממש יפה. גם לי זה קורה שבראש זה נשמע הרבה יותר טוב, אבל על כתב הרבה פחות. אני חושבת שזה קורה/ קרה לכולם בשלב כלשהו.
אני אשנה קצת את הניסוח של הנחמה, וזה לא באמת חוצן אלא אני שמסתכלת על השאר כלא קשורים אליי, ולא כי אני כזאת מרוממת חח פשוט זה מרגיש ככה
אהבתי. זה כתוב בפשטות בלי יותר מידי רעש. העניין של הנחמה באמת קל מידי אבל חוץ מזה זה יפהפה. אני כן רואה את עצמי כחוצנית נעלית על בני האדם (אחרי הכל אני מאליון) אבל זה סיפור אחר
כל כך קל לנחם אתכם, בני התמותה… וואו! את מדהימה והכתיבה שלך מושלמת. אני נהנית לקרוא ברמות על!!! אוהבת מאוד ♥