להגיד שלום

מה היא חושבת לעצמה, שהיא יכולה לרדת עליי, להקניט אותי ולבזות אותי, ואני אכבד אותה? שתלך לאלף עזאזל, אני לא צריך מכשפה כזאת אצלי בבית. אבל אין לה איפה לגור, איפה החמלה שלך, איפה הרחמים. אם היא רוצה חמלה ורחמים, היא צריכה לדעת להתנהג אל בני-אדם. אנחנו לא חיות, אני והילדים שלי, היא לא יכולה להתנהג בבית שלי ככה. אלה גם הילדים שלה. לא, היא הפסידה את הילדים שלה כשהיא ביזתה והשפילה אותם, ומנעה מהם אוכל ומשקה, והעבידה אותם בפרך. זה גם הבית שלה. לא, אני שילמתי עליו, והוא רשום על שמי, כי אני קצת יותר חכם ממה שאתה חושב, ואין לה שום זכויות על הבית הזה. הכול שולם מכספי. אבל מתי שאתה עבדת, היא הייתה עקרת בית. איזה עקרת בית, אפילו חיתולים לא החליפה לילדים, וכשהם גדלו לא האכילה אותם ולא קילחה אותם, ואפילו מנעה מהם גישה לשירותים כדי שהם יישארו נקיים לאורחים. איזה מן דבר זה? היא הייתה מבשלת לאורחים ולעצמה ולא לילדים שלה, וכשהיו באים אורחים לישון – היא הייתה נותנת להם את המיטות של הילדים, ולילדים אמרה לישון על הרצפה. קריר ונוח שם, היא אמרה. הם התלוננו שכואב להם הגב! אבל זו אשתך ואתה אוהב אותה! לא יודע איך התחתנתי איתה, וטקס הרבנות לא הופך אותה לאשתי אם אין כלום בלב, וזה מוביל לדבר השני, שאני לא אוהב אותה, בשום אופן, אפילו לא מחבב, גם לא מסמפט. שתלך לאלף עזאזל, לא רוצה לראות את הפרצוף שלה. אתה תנתק אותה מהילדים שלה? כן, למה לא? אחרי איך שהיא התנהגה אליהם – לא מגיע לה להיות אימא. הם גם בעצמם לא סובלים אותה, בצדק, ככה שאין שום בעיה עם זה. אם היא הייתה מתנהגת אליהם בכבוד ומטפלת בהם, ודואגת להם ותומכת כמו אימא אמתית, זה היה יכול להיות אחרת, אבל היא לא, היא מכשפה עם פרצוף של מלאך, ואתה, אם תסלח לי, אוויל משריש אם אתה הולך שבי אחרי יופייה ולא רואה את השטן שבה. אתה בעצמך התחתנת איתה בגלל יופייה! לא! בשום אופן! היא העמידה פניי אישה טובה ותומכת כדי ללכוד אותי, ולילה אחרי החתונה כבר ראיתי את הפרצוף האמתי שלה. היא אישה מתמרנת ואנוכית ושקרנית ונוכלת, וגם רעה, רעה מאוד, ואני לא רוצה שום קשר איתה, ולמען האמת גם לא אתך. אתה יכול לקחת אותה אם אתה רוצה, אבל עוד חמש שנים אתה תבכה לי כמו תינוק איך היא הרסה את חייך. תודה ושלום, ושיהיה לך בהצלחה. לא באמת.