לב חרסינה בעולם מפלסטיק

היה היה בעל ואישה מפלסטיק שחיו בדירה מפלסטיק והיה להם ילד מפלסטיק ולב מפלסטיק שלא יכול להתנפץ.
הם חיו בעושר וקצת אושר כי היו להם המון בעיות עם הילד, עם עצמם ועם האלוהים.
הם עשו מסיבות בריכה מפלסטיק והזמינו את כל השכנים מפלסטיק, אבל אף אחד לא בא.
הם טענו שבריכה מפלסטיק זה לא מספיק טוב.
כי אי אפשר להיכנס אליה, כמה לא מקורי מצידם.
בכל מקרה, הילד מפלסטיק של ההורים מפלסטיק היה קצת בודד.
לא היו לו חברים מפלסטיק או אחים מפלסטיק. או סתם פלסטיק כזה למישוש.
הוא היה מוזר, היה לו לב חרסינה.
כזה שכן יכול להתנפץ
וניפצו לו את הלב יותר מידי פעמים.
וגם עם כל הדבק שבעולם לא תצליחו לחבר אותו בחזרה.
כי הילד להורים מפלסטיק עם הלב חרסינה היה מיוחד
ולא דומה לכל האנשים מפלסטיק שחיו בעולם שלו, שכל מה שאכפת להם ממנו זה החלום האמריקאי.
היו לו רגשות
וקצת שאריות של חרסינה
ובעיקר בדידות.