לא עוד פיטר פן

לא עוד ילדים שמחים,
לא עוד חיוכים של פעוטות.
לא אראה יותר את הכובע הירוק המחריד,
לא עוד אשמע את התנין מתקתק,
אני שונא אותו,
ואת כל חבריו,
מה כבר שודד ים ביקש?
להיות יום אחד קפטן אמיתי,
עם ספינה שכולם ירעדו
למשמע הגלים שמתנפצים בחרטומה,
והצוות שר שירי שיכורים!
ואני אעמוד על המעקה,
ואדחוק אותו לעבר התנין
שממני גזל את זיכרונות אימא!
שיאבד הוא את ידו,
ואז נראה מי הוא פיטר פן!
נראה, מי מנצח את הקפטן.
לא עוד פיטר פן,
לא עוד ידיים,
לא עוד ספינה,
רק הקרש והתנין,
והפעם הוא יקבל גם את השנייה…