לא יכול

מותר לך לומר מילה בכל שלב, מה שמרגיש, מה שבא – אבל תאמר.
במילה. רק מילה. אחת ולא יותר, זוכר?
הוא מהנהן… הוא חושב… ואז מחייך

כף רגל קטנה החלה לטפס על סולם גבוה
וכף רגלו הגדולה, מטפסת אף היא, לידה
"רוצה" הוא אומר
ועולה איתה עוד שלב
"מנסה"
ועוד שלב
"אוהב"
ועוד שלב
"קשור"
ועוד שלב

והמילים מהדהדות בכל שלב ושלב
מילים של אהבה, רצון ותשוקה
עוד קצת ויגיעו מעלה… מעלה…
"לא יכול", אומר ונעצר.
אך היא המשיכה
"לא יכול", ועדיין באותו השלב
הושט לי את ידך, אעזור לך לעלות מעלה
היא לוחשת: בוא והתקרב
עוד קצת… עוד שלב
"לא יכול" הוא לוחש בעצב

והיא נוגעת, לא נוגעת בקצות אצבעותיו
התאמץ ואוכל להחזיק אותך, להרים ולתמוך
עוד נגיעה. עוד פסיעה. עוד שלב…
"לא יכול". הוא לוחש בעצימת עיניים
ואז, מרפה מאחיזתו
ונופל