כנופית הזבל- פרק 1

בעטתי בחוזקה בקיר הספוג והרגשתי את הזיעה ניגרת מצווארי.
עוד אחת, ועוד אחת! תמות, תמות, תמות! חשבתי ואמרתי לספוג הצהוב שכבר נקרעו ממנו חתיכות והתפזרו על הרצפה המטונפת מתחתי.
״דבי, את מוכנה להרגע?!״ תפס אותי תומר בכתפי וניסה להרגיע אותי.
״זוז!״ אמרתי בלי להרים את הקול. הוא זז בהלם ואימה ואני המשכתי לבעוט בספוג.
״כבר מריחים אותך עד לפה! תפסיקי!״ לחצה עלי ספיר והתיישבה על הספה המרוטה ובקושי הצליחה לשבת ישר. ״ספיר, דקה!״ ביקשתי ובעטתי כל כל חזק שפגעתי בקיר. קפצתי ביללה אחורה. ״זה כואב!״ התעצבנתי. ״הזהרנו אותך!״ גיחך תומר. ״יש רגע שבט אתם פשוט סותמים את הפה?!״ צעק לפתע דן והשתיק אותנו. הוא הסתובב בחדר שלנו. החדר האפור והעזוב ליד הדשא הגדול. החדר שקיר אחד שלו צהוב מספוג ועכשיו קצת פחות.
החדר האפור שיש בו ספה מרוטה שזיהמו מהבית של לורן ועוד שטיח ירוק שמצאנו קרוב וכמובן, ההודעה! ההודעה זה פשוט לוח שרושמים עליו הודעות.
דן הסתובב ושם אץ ידיו בכיסי ממכנסי הספורט הארוכים שלו.
ואז הסתכל עלי וצמצם את עיניו. הסתכלתי גם אני אל עיניו, אל הירוק הזה והעגיל בגבה. ויותר גבוה לכובע הכחול שסרגלי לו, זה שהקיף וכיסה כמעט את כל שיערו חוץ מהפוני השחור והיפה שלו.
״דבי! למה אנחנו נקראים כנופית הזבל?״ שאל אותי. היה שקט, כולם הסתכלו עלי. ״תשאל אותם! לא אני המצאתי ת׳כינוי הזה!״ אמרתי, הסתכלתי למטה אל נעלי הנייק הסגולות שלי, הדבר היקר ביותר שהיה לי. בקטע של כסף. ואז הוא התקרב אלי ותפס את סנטרי באצבעותיו. הרים את פני אל גובה עיניו ולא חייך. ״מפני שהם חושבים שאנחנו גרים בזבל! מפני שהם חושבים שאנחנו משתמשים בזבל.
ממני ש… ממני שהם חושבים שאנחנו זבל! זאת התשובה דבי.״ הוא שחרר את סנטרי הדואב והזיז את ראשי לצד. ואז לקח קבוצת שיער חומה משערי וסידר אותה מאחורי אוזני. ״אל תקשיבי להם…״ לחש לי באוזן. ״את לא זבל..״ הוא נשק ללחיי ועזב אותי. ״דן, יש מחר מסיבה בישוב, כולם מוזמנים.״ אמרה לורן לועסת בפיה מסטיק. החולצה שלה הייתה פתוחה מדי וקטנה מדי. וורודה מדי. השורטס הקצרים שלה לא הוסיפו. וברור שהמסטיק רק הרע. ״השאלה עם כל הישוב כולל אותנו…״ הרהר דן בקול. ״נראה לי כדאי לנסות.״ ספיר תמיד רצתה להשתלב. ״אני נגד.״ אמר תומר. ״נעשה הצבעה!״ קבע דן.

לורן הייתה הפרחה של הישוב. ספיר הייתה הנורמלית (פחחחח) תומר המלחיץ, דבי המוזרה ודן הבריון. מבחוץ.
לורן הייתה החכמה, ספיר השקטה, תומר המצחיק, דבי הקשוחה ודן, דן המנהיג. מבפנים.