כדורי אופי

סיפורים אף פעם לא קלים לסיפור,
אף פעם לא היה להם מקור אחד.
הם מעין כדור שלג שמתגלגל במורד גבעת "עד אין קץ".
תמיד אפשר לעצור אותם באמצע ולספרם, אבל זה לא מונע מהם להמשיך כבשלהם.
רק תבחר נקודה על ציר הזמן, ואספר.
אספר על פעם, אפילו על ממש מזמן ואולי על עכשיו,
וככל שנלך אחורה בזמן כך נדע מאיפה אגר הכדור את פתיתי השלג הרבים.
אבל בחיים, אלו שאני לא מבינה, אין גבעה חלקה,
ובמקום כדור אחד, יש מליון כדורים,
ולכל אחד מהם יש מסלול לא מנווט,
ולעיטים הם נפגשים, מתנגשים, מתחברים ומתנפצים,
ולרוב, כמעט כולם, פוגעים בעצים, שלא אני נטעתי שם,
פרחים, שלא אני שתלתי שם, אבנים ,שלא אני גלגלתי לשם,
וסכינים, שלא אני השלכתי לשם. אבל כן אני הובלתי אותם.
ובשביל להחזיק כלכך הרבה כדורים כאלו צריך מקום ענק,
ענק כמו העולם, העולם שלי, שאני ובניתי ואני אהרוס,
אבל הוא שלי.
וזאת האישיות שלי.
ואולי יום אחד כדורי האופי שלך התנגשו בשלי.