כאב
והכאב עומד לך בגרון , כל כך חזק שאת לא יכולה לנשום.
חוסם לך את דרכי הנשימה…
ואת לא יודעת אם, לבכות, או לצעוק לעזרה.
והאוויר אוזל לך, הפנים שלך מרוחות בדמעות, את בהיסטריה, מה לעשות?
ולבסוף את משחררת את הכאב, להתפרץ ממך, לא יכולה עוד לשמור אותו במרכז הגרון.
את נותנת לכאב לצאת ממך, כי לא יכלת יותר להחזיק אותו, נכון?
וסוף סוף אוויר נכנס לראותייך, את יכולה לבכות בחופשיות, לצעוק לעזרה.
בסך הכל היית צריכה להשתחרר מהכאב הזה שהפריע לך בלי הפסקה.
תגובות (4)
זה ממש יפה
הסיפור ממש יפה בעיני..
וואו ממש יפה
מכירה תהרגשה..