ישיבה סודית

הגדולים והנצחיים התמזגו עם הקטנים והארעיים, ואז יצאו המוני אדם לרחובות ושטפו את מה שהם מכנים "המגפה השחורה", שהיא בעצם הגדרה של קיבעון המחשבה. הם הפריחו עננים כחולים ורודים לשמיים, ועפו ביניהם כמו ציפורים. ראש הממשלה רגז מאוד. "זה לא ייתכן שלאנשים יהיה דמיון רב כל-כך," הוא גער באנשיו, "לא נוכל לשלוט עליהם בצורה כזאת," השר לאיכות הסביבה גלגל עיניו והביע דעה, "אפשר לסמם אותם באופיום ושאר סמים מרדימי מוח למיניהם, והם יהיו כמו זומבים פעורים. כל היום ישרצו בדירות שלהם, יקוננו על מר גורלם, ויצרכו טלוויזיה ופרסומות וכל מיני תעמולות איך אדם צריך להיות. כלומר איך אזרח ממושמע צריך להיות." "אבל לא יהיה להם כוח וחשק לעבוד ולשאוף, גבוה," אמרה שרת התרבות, "והרי ידוע שמדינה מתקדמת נשענת על אזרחים שאפתניים שרוצים לקדם את הרעיונות שלהם ואת עצמם בדרך, כדי להשיג מטרות יותר ויותר גדולות, שעם הזמן ייטיבו עם כל המדינה, ויתרמו לאיכות החיים, לביטחון ולרווחה של הארץ הזאת." "אז מה את מציעה?" שאל אותה ראש הממשלה. "אני מציעה שניצור לנו אויב. לא אויב פיזי, לא מדינה, עם או תרבות, אלא אויב שהוא איזה שהוא רעיון. רעיון קשה מאוד, אכזרי מאוד, שהאזרחים יראו בו איום על החופש שלהם. ואחרי שניצור את האויב הדמיוני הזה, נגייס את כל האוכלוסייה כדי להילחם באותו רעיון מפלצתי, שאנו נכריז בפה מלא שגם אנו רואים בו פגע רע. כך גם האזרחים יהיו לצדנו, ולא יתרחש מרד. וכשהם, האזרחים, נלחמים בכל היבט בחייהם ברעיון הזה, הם בדרך יכווצו את חופש המחשבה שלהם, ואת הדמיון שלהם, וירוצו קדימה כמו מוכי אמוק, בפחד, בשליחות, חדורי מטרה לנקות ולהשמיד את אותו רעיון הרסני. וכדי שלא יכוון זעם נגד אויב כלשהו מבית, נגיד שזה רעיון שמוטמע בנפש האדם, והאויב אימץ אותו לחיקו כדרך חיים תרבותית. והוא, האויב, מנסה להנחיל את אותה דרך מחשבה זדונית וכולאת לנפש האזרחים שרצונם להיות חופשיים. ובדרך למיגור רעיון זה, יתכווץ מוחם ועולמם של אזרחנו הטובים, והם יהיו ממושמעים כשהם אומרים לעצמם בעצם שהם נלחמים על החופש שלהם," "ומה יהיה אותו רעיון זדוני שכולם ירצו להילחם בו, ומהמלחמה הזאת אנו נרוויח?" שאל ראש הממשלה. "את זה אינני יודעת," אמרה שרת התרבות. "אני אשמח אם למישהו מהשרים האחרים יהיו רעיונות,"

"המלחמה בטיפשות," אמר שר הביטחון, והסתכל סביבו כאילו הוא לא מאמין שאמר זאת, "כן, אני חושב שזה יתפוס. אם נוקיע את הטיפשות, ונציג אותה כדבר שלילי, מושא ללעג וכאיום ממשי על התרבות של המדינה, ונגיד שהיא בעלת רעיונות טיפשיים הרסניים, אז לא יהיו אנשים פשוטים בארצנו שפשוט רוצים לחוות את החיים, אלא יהיו מתמחים, דוקטורים, מוסדות השכלה וכו', שבמסווה של הגברת חוכמה ודעת, הם יטמטמו את האנשים מהיסוד שלהם, מעצם החוויה השורשית של החיים. הם ימגרו את אותו דבר פראי שאנו הכי חוששים ממנו – מחשבה חופשית ודמיון."