ירח

והשמיים לא השמיעו צליל ..
רק קול של הצרחה יצא
בחוזק נושמת את האוויר
ומקווה, היא מקווה שלא תישאר לנצח
נמאס לה, היא רוצה להתעורר מחדש
לא קורה כאן כלום היא אומרת
רק ענני אש ורגליים קטנות
שנוגעות בי ברגש ולהט
מי אני ? למה אני כה מיוחדת?
לא בחרתי להיות ככה, זה לא בחירה שלי
מתי יגיע היום שבוא אפול .. ויחד איתי אני יפיל את כל העולם
זאת אני.. אני אחראית . אבל למה?
זאת בטח תשאר תעלומה
אולי כנראה שאני אחיה לנצח
ולא ידע מה המשמעות שלי
זה יעביר זמן. אני אחשוב הרבה
על קיומי
אבל, אולי אני כן יודעת מה תפקידי בחיים
אולי לא כל הזמן
אבל אני מאירה … מאירה את העולם
אני חלק מהיופי של העולם, אתם יודעים.
לפעמיים אני קצת מפחדת ..
כשאני מסתכלת למטה , אני לא רואה
אני לא רואה מה קורה למטה ..
אבל אני שומעת .. הרבה צרחות … אני לא שומעת אושר.
אני זוכרת שרק נולדתי לפני הרבה מאוד שנים
אנשים היו מאושרים ..
אבל אני יודעת למה זה
פעם .. לא דברנו הרבה, פעם אנשים היו מחסה אחד לשני
היה יותר קל לא היה על מה לדאוג .. לא היה צורך בכסף גדול
והיום, כן , היום זה שונה .. מה לעשות
הייתי רוצה לחזור לעולם ללא חשמל, עולם שיכלנו ללכת עירומים , וחיות! היינו מדברים עם חיות
אבל זה כשהייתי קטנה, עכשיו אני מבוגרת .. ומקווה, שיום אחד נוכל לחזור לעולם הזה.

ממני ירח*