יפיפייה

תסתכלי רגע על הצלקות שלך, תסתכלי על השריטות שלך, תסתכלי על כל החבורות הצבעוניות שמכסות אותך, תעצמי עיניים, קחי נשימה. תרגישי אותן, תגעי בהן- אחת אחת, תבדקי מה איתן, תשאלי אם זה כואב היום יותר או פחות.
מבטיחה לך שזה לא מסוכן יותר, כבר לא.
תעריכי.
תעריכי כל קישוט מכל נפילה, סטירה וטלטול שהרווחת בדרך שלך, כי זה מה שעשה אותך את.
כל שריטה, מביאה איתה עולם שלם, וכל צלקת, היא עוד לקח ועוד תובנה.
למרות שאת אוהבת לחשוב שכן, כי זה יותר קל- את יודעת עמוק בפנים שהחוכמה, הרגישות שלך והעוצמה שלך לא נולדו מהאוויר, הן צמחו מתוך שורשים של שחור וימים של לבד ועצב.
ואת יודעת מה, זה מגניב שיש לך עור כזה מקושקש, ואיך שאת נותנת לו להיות מוצג בלי להסתיר אותו כי כבר למדת ממש לא מזמן, שזה חלק מהעולם, חלק מהחיים. ושאין אף אחד שמתהלך כאן עם עור מושלם.
אז תמשיכי להתגאות בזה, בהכל.
תתגאי בכיעור שעוטף אותך וכשאת מביטה בו לפעמים ונבהלת, תזכרי תמיד שהיופי לא נמצא תחתיו אלא, הוא היופי עצמו.
ואל תנתחי יותר, כי אין לך מה.
הנה, אני אומרת לך- את בסדר גמור, בדיוק כמו שאת.
שום דבר, לא מקולקל בך.
ואת יפיפייה.

יש עוד בבלוג:
https://www.avivatahayo.blog/blog