יסמין (חלק 2)

קודם כל עלי להודיע שזהו המשך של הסיפור, וההתחלה שלו אולי תתפרסם בהמשך, הוא לא קל לי לפרסום כי הוא ממש נכתב למגרה.
לפני הסיפור אני ירשום הקדמה קצרה למקם אתכם הקוראים, אני אפרסם דף כל כמה זמן עם יהיה ביקוש, הוצאתי את הסיפור ישר מהמגירה, אשמח לתגובות :)

יסמין(אני)-שירן(החברה-שהצילה אותי ושומרת הראש)-יוליה(אמי)-לילי(אחותי למחצה)-ג'וש(אחי למחצה)-דור(האנס הבן זונה שהציל ואנס)-סשה?(בעלה של יוליה)-סיוון(מצילה 2 אחרי שני האנשים המוזרים), גיא (הצייר),מיכאל (אבא של גיא), אביאל ודורין (האנשים המוזרים)
אחרי הלימודים, יסמין המשיכה להתגורר בביתם של יוליה, לילי וג'וש, היא סיימה עם בגרות מלאה :
הזמן חלף בזמן שהייתי בביתה של יוליה, הרגשתי כמו חלק מהמשפחה ונתנו לי הרגשה כזאת. כל יום התחלתי ללכת עם לילי לבית ספר, לעבוד בצהריים ולחזור בערב וללמוד. ג'וש התחיל להתבגר, הוא התחיל את כיתה ט' ואת לילי כבר שלחנו לכיתה ב'. יצא לי לשבת הרבה עם יוליה אימי ולדבר על הבית, פרנסה, הילדים. היא נתנה לי להרגיש יותר כמו חברה שלה ולא כמו ביתה, אהבתי את ההרגשה הזאת, אני עזרתי בבית עם החשבונות,הפרנסה סגסגה אצלי אבל ליוליה התחילו בעיות עם העבודה, ביום שחזרה חסרת מצב רוח הביתה הבנתי את פשר הדבר, היא פוטרה.
"אני לא מאמינה, ידעתי שזה יקרה אבל לא יכולתי להתכונן לכך בשום צורה" היא התיישבה מולי בזמן שמזגתי לשתינו תה. הנחתי את הכוסות על השולחן והתיישבתי לידה" אין לך מה להתכונן, זה קורה, עכשיו תהיי קצת עם לילי, היא צריכה אותך ברגע זה" היא לגמה מהתה "אממ…טעים, תגידי, מה איתך איך בלימודי המשפטים והעבודה בפיצרייה?" חייכתי" הכל טוב, יהיה בסדר, מקווה שעוד שנה אני כבר אסתדר ויעבור לגור לבד" היא הניחה את הכוס:"את לא צריכה לדאוג , את מוזמנת להיות פה" תפסתי את ידה:"אני יודעת אבל אני אצטרך לעזוב, אני מסקנת את כולם כל רגע שאני עדיין פה" היא שתקה, ידעתי שהיא מודעת לכך ולכן לא יכלה להגיד כלום, כי ידעה שצדקתי. הדפיקה קטעה את השקט ששרר בבית כי הילדים היו אצל סבתא שלהם וסשה,בעלה, עבד על משפט חוב עד מאוחר.פתחתי את הדלת ועמד שם שליח עם מעטפה "יסמין?" שאל בהיסוס "כן" עניתי "מה זה?" הצבעתי על המכתב "אמרו לי להעביר את זה וללכת, בבקשה" הושיט לי אותו, הסתובב והלך. צעקתי לעברו "תודה! אבל ממי זה?!" אבל הוא הלך מהר ולא שמע אותי.פתחתי את המכתב ונכנסתי לבית, יוליה צעקה מתוך המטבח :"מי זה היה?", "שום דבר, מכתב בשבילי" היא נכנסה לסלון "תקריאי בקול" והתיישבה בכורסא, התיישבתי מולה והתחלתי לקרא:
" יסמין שלום, מדבר איציק ככה באלי וככה יהיה. כדאי לך להקשיב לי וטוב מאוד" עצרתי לשנייה לקחתי אויר ויוליה התיישבה לידי "תמשיכי מאמי לקרא, נתפוס את הבן זונה הזה", המשכתי " אז אני רוצה להגיד לך שפעם שעברה לא הצליחה אבל עכשיו אני יודע איפה את גרה ונורא כדאי לך להקשיב לי כי ליליאן היא ילדה נורא יפה לטעמי" הפסקתי ודמעות עלו בעיני " אני יכול לתפוס אותה בכמה שניות ויותר לא תראי אותה, שמרי אליה טוב, כי עם לא אני ישמור אליה מדהים, המילה מדהים מודגשת יוליה, אני מפחדת" היא ליטפה את ידי ונראתה יותר רגועה ממני "כדאי לך להתייחס נורא יפה למכתבים ומחר בבוקר בשש וחצי לייצב מזוודה בדלת הכניסה ושיהיו בה אלף חמש מאות (1500) שקלים, לילה טוב באהבה איציק" התחלתי ממש לבכות "דיי יסמיני, אין לך מה לבכות, נגיד לשירן מחר בבוקר להיות פה ונתפוס אותו יחד" חיבקתי אותה:"אני חייבת לעזוב, אני מסקנת את כולם" קמתי במהירות ועליתי לחדרי תפסתי את המזוודה ההיא ששירן קנתה לי וזרקתי לתוכה את כל ארון הבגדים, שכבר הספיק להתמלא בשמלות קיץ, צעיפי חורף וכל טוב אחר. יוליה נכנסה ותפסה את ידי "תירגעי, אני יעזור לך! אל תדאגי".