ילדה

את ילדה אמרו לי ,
את יותר מידי קטנה בשביל להחליט דברים בעצמך .
תני לנו למבוגרים להחליט בשבילך אנחנו יודעים הכי טוב ,
מה הדבר הכי נכון בשבילך
מה שתגידו אין לכם מושג מה טוב בשבילי , אני אחליט מה אני רוצה ומה אני לא
הם רק הסתכלו עלי וגיחכו ,
יבוא יום הם אמרו לי שתודי לנו על שהחלטנו בשבילך.
לא יכולתי לסבול את התחושה הזאת, שהקטינו אותי ולא התחשבו בכלל בדעתי.
הרגשתי שהם דרכו עלי ,לא יותר גרוע הם רמסו את הכבוד שלי.
אם הם היו פחות מזלזלים ,אולי הייתי מוכנה להקשיב להם ברצינות .והייתי פותחת את ליבי לנסות להבין אותם באמת ,אבל ככה להפחית מהערך שלי ?
לזה אני לא מוכנה .
אין להם מושג מה עברתי בחיים ושאני הרבה יותר בוגרת ממה שהם חושבים
יצאתי פגועה וכבודי נרמס מה אסור לי לעשות החלטות בעצמי?