ילדה בודדה

היא רועדת,
גופה הקטן לא רגיל למזג האוויר הזה.
היא מפחדת,
היא לא רגילה לחשכה שתוקפת את העיר כל כך מוקדם.
היא רעבה,
היא בודדה,
מהבית היא ברחה,
היא כבר הרבה זמן נודדת ממקום למקום,
מקווה שמישהו יעזור.
אין לה בררה,
לאכול היא צריכה,
ואם זה בא על חשבון גניבה,
זה קשה, כן,
אבל אין לה בעיה.
היא הרוסה,
היא שבורה,
התעללות היא חוותה,
מאימה היא לא ציפתה,
שתשבור את ליבה,
יום אחד כבר נשבר לה מהמצב,
לקחה את חפציה,
וברחה מכולם.
היא יושבת על ספסל,
מחכה שכף יד תושט לה לעזרה,
בגדיה כבר דהויים,
נעליה כבר קרועות,
זה הכל טעות !
היא מסתכלת על הכביש,
על המכוניות העוברות,
מחשבה אחת עוברת לה בראש..
היא רוצה לסיים עם הכל,
כנראה היא הצליחה, לגיל עשרים כנראה היא כבר לא תגיע,
כי מישהו הודיע,
שנשמתה הגיעה לרקיע.