יום אחד

יום אחד אתה תחפש מישהי טובה, מישהי שתבין אותך, שתדע לתת לך את הכל.
ואתה תמצא אותה, והיא תתן לך את כל כולה, היא תתן לך את ליבה, את נשמתה…
אבל אתה עדיין הילד הקטן שלא מצליח להשתנות, עדיין חושב על חברים, ושטויות אחרות.
ולאט לאט היא נעלמת ממך, מתרחקת, לא מבינה מה עובר עלייך.
ואתה ממשיך עם המשחקים, עם כלים שונים, ועדיין איכשהו אתה מפסיד במשחק של עצמך.
מפסיד את הבחורה שחיפשת כל כך הרבה זמן.
היא חומקת לך מבין האצבעות, תוהה מה היא עשתה לא טוב ששום דבר כבר לא כשורה.
ואז היא נעלמת לגמריי, מוצא אותה בידיו של אחר, אתה סוף סוף קולט מה היה לך בידיים מה הפסדת.
קולט מה פספסת.
ואתה מתקשר, שולח הודעות, רודף, אך לא משיג…
כי היא מאושרת עכשיו, עם האחד שמעריך אותה, ששומר טוב טוב על הלב שלה.
מה שאתה לא עשית.
ואתה מנסה לשחק את עצמך במערכה שלמה, ויוצא כל פעם מחדש… עם פנים שלא שלך.