טיפוס כזה

הוא טיפוס כזה שאוהב לעשות שרירים,
מחייך גם כשכואב,
תפוס לו הגב,
או סתם לא נעים,
הוא לא מתלונן.

הוא טיפוס כזה,
אוהב לעזור,
נותן הכל,
גם כשזה עולה לו בעצמו,
בלי חשבון.

הוא טיפוס כזה,
אם פגעת בו,
לעולם לא תדע,
כי הוא ישמור על שתיקה.

הוא טיפוס כזה,
שאת השדים שלו,
שומר לעצמו,
הוא לא רוצה להכביד.

הוא טיפוס כזה,
שלא בוכה,
רק העיניים
והקמטים
לפעמים מסגירות.

הוא טיפוס כזה,
שעמוק בפנים,
רוצה גם לקבל.

הוא רוצה
יד שתלטף,
זרועות שיחבקו,
כתף להניח עליה ראש,
אבל הוא לא יודע איך לבקש את כל זה.

אז לפעמים,
הוא מבקש,
כוס תה,
בקבוק מים,
שאקנה לו איזו משחה,
ואשים את הבגדים שלו בכביסה.

היום,
אני מבין-
זו הדרך שלו
לדעת שאכפת לי.

בלי מילים גדולות ומסובכות,
ככה,
הוא מבקש קצת
אהבה.

קצת אותי.

ואני,
אני נותן,
בלי מילים,
כי הוא נתן לי את האהבה הכי גדולה שאי פעם קיבלתי.