חלומה של החולמנית- נסחפתי בים.

לא סתם קוראים לי "החולמנית", אני חולמת די הרבה :)
היום חלמתי חלום שהוא היה לי יחסית מוזר, מלחיץ, מצחיק וגם קצת מפחיד.
התגעגעתי לכתוב לאתר…ולכן החלטתי לכתוב ולהעלות את החלום.
אני לא משנה שום תיאורים ומקרים, הכל הוא קופי פסט מהחלום המקורי.
מקווה שתהנו :)

החלום- נסחפתי בים:

בחלום הופעתי אני בחברת משפחתי- אבי, אמי, אחותי הקטנה בת השלוש עשרה ואחי הקטן בן שנתיים וחצי.
בזמן האחרון אחי הקטן מאוד אוהב דולפינים. אתם מכירים את התקופות של הילדים הקטנים, שבכל פעם יש משהו אחר שהם אוהבים? עד לא מזמן הדבר אותו אחי אהב יותר מכל הצעצועים בעולם היא המכונית ועכשיו זה השתנה, ואני בטוחה שעוד ישתנה.
בכל אופן, שחינו בים כשאחי הקטן לפתע ביקש מאבי שיראה לו דולפינים.
אבא שלי שרצה לשמח את בנו, התחיל לשחות לעומק הים בשביל למצוא דולפין להראות לאחי. כל המשפחה שחתה אחריו, שחינו ושחינו עד שהתחלנו לראות צורות של דולפינים מתחת לרגלינו. המים השקופים והצלולים אפשרו לנו לראות את החיים התת ימיים, את הדגים המיוחדים בשלל הצבעים, את האלמוגים וצמחי הים השונים, את המדוזות היחידות, דולפינים צוחקים ומידי פעם גם חיה אשר דומה לדולפין אך שונה ממנה באלפי דרכים שונות, הלו הוא- הכריש. נכנסתי ללחץ וביקשתי שנתחיל לשחות חזרה. אמי הביטה אל החוף שכבר נעלם מעינינו וסימנה לאבי שנתחיל לשחות. שחינו ושחינו אך משום שנסחפנו כבר לעומקו של הים, לא התקדמנו בהרבה.
לפתע כעזרה משמיים הופיעה סירת גומי לידנו, בלי לחשוב פעמים קפצנו, כל אחד בתורו לתוך הסירה כשאנחנו שומרים שאחי הקטן לא ייפול חלילה.
ישבנו בסירה, ספוגים ממים, כשאנחנו חותרים בידיים. זאת הייתה התקדמות ממקודם כששחינו בכוחות עצמינו אך עדיין לא יכולנו לראות את החוף ועדיין נשארנו עומדים כמעט באותו המקום. השמש קדחה מעלינו ואמי רכנה מעל אחי הקטן כדי שלא יקבל מכת שמש או משהו בסגנון. לפתע ראינו סירה יחידה שנראתה מאוד לא מזמינה, מטונפת וגועלית. חששנו שאלה ה-"פיראטים" והמשכנו לחתור בלי לקרוא לעזרתה בכדי לא להסתבך.
כעבור שעה או שעתיים של חתירה הגענו למקום בו נמצאו כמה וכמה סירות, יכטות ועוד כל מיני סוגים של סירות שלא יכולתי להסביר במילים. החלטנו לבקש את עזרתה של הסירה הכי קרובה והיא נענתה לנו בחיוב.
עלינו אחד אחרי השני על הסירה והתיישבנו ברוחבה. אחי הקטן לא התאפק והטיל את מימיו בפינת הסירה בלי שבעלה ידע. כמו שאומרים, "מה שהוא לא יודע לא יהרוג אותו" נכון?
הסירה שטה לה על פני המים, יכולנו לראות את הדולפינים קופצים ומשפריצים מי מלח לכל עבר הרחק מאיתנו ושמחנו על כך.
יכולנו כבר לראות את החוף וצהלנו בשירה. הסירה לא יכלה להתקרב יותר מידי לחוף ולכן הצטרכנו לשחות בכוחות עצמינו עד לחוף, שוב. לפתע הצטיידנו, בתוך המים, בסוסים מוזרים כאלה (אני יודעת מה אתם שואלים, סוסים? איך? אבל זה חלום! הכל אפשרי בחלום.) אני התיישבתי לי על סוס עם אחותי, והורי בתוספת אחי ישבו על סוס אחר. בירכנו את בעל הסירה לשלום ונתתי לו חמישים שקל מכספי מפני שהיה נדיב מספיק בשביל להביא אותנו לפה.
פתאום ראיתי מבעד לגלים השקטים הרבה תמנונים בגוון סגול כהה עם שמונה ידיים מאיימות ומספר מדוזות מסביבם כשקיות ניילון מרחפות. כל כך פחדתי ודהרתי עם סוסי כל עוד נפשי בי אל החוף.
לאט לאט הורי ואחי הקטן הצטרפו אלי ואל אחותי וכך הגענו בשלום אל החוף.