חיוך שבור

אומרים שאנשים מחייכים כשהם מאושרים, אבל זה לא תמיד נכון.
כשאנחנו רואים מישהו מחייך, האם זה אמיתי? או רק מסיכה שהוא שם על עצמו כדי להראות לכולם ש'הכל בסדר'?
באיזושהי פינה בלב הוא תמיד יקווה שמישהו יראה, שמישהו ישים לב שהחיוך שלו שבור ושלא הכל בסדר. אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה בתוך כל בן-אדם. לפעמים נראה שהוא הכי מאושר בעולם, אבל מבפנים הוא שבור, פגוע, מרוסק, ואולי אפילו מרגיש מיותר כי מישהו גרם לו להרגיש ככה. את ההרגשה הזו יוכל לשנות רק מי שבאמת יביט בו, יסתכל בנפשו השבורה ויגיד: ״אל תדאג, אני כאן בשבילך״.
אבל אף אחד לא באמת רואה, אולי לאף אחד לא באמת אכפת, או שהם רואים רק את מה שהם רוצים לראות – את 'המסיכה' שמסתירה את האמת.
אז בפעם הבאה שתראו מישהו מחייך, תחשבו קצת – האם הוא באמת מאושר או שזה רק עוד חיוך שבור?