חוויה מתקנת

עפרה הייתה שחקנית מפורסמת ובתור שכזאת היו לה חיי חברה תוססים, והנה מצאה חבר. חשבה: "זה יהיה חברי לחיים, נראה לי שהוא אדם רציני ושאפשר לסמוך עליו בעת הצורך".
באחד הימים, כשהיא, כרסה בין שיניה, מצאה אותו עם כמה מאהבות. הדם עלה לה לראש, שלפה אקדח וירתה בו. החבר נפצע אנושות ומת מפצעיו.
עפרה הצטערה על כך. אך את הנעשה אין להשיב. היא נידונה למאסר והתינוק שנולד לה נמסר לאימוץ.
כל זמן שהותה בכלא חשבה על התינוק: "מה אתו? מי דואג לו? מי מטפל בו?.
כשהשתחררה מהכלא חזרה לעיר הגדולה, הגיעה לבית האם המאמצת והנה אותו "תינוק" גדל והיה לבחור נאה, אך חצוף ומפונק.
האם המאמצת לא חסכה ממנו דבר ומעולם לא אמרה לו שהוא מאומץ. כל מה שביקשה ממנו עשה את ההפך. היא כבר לא ידעה מה לעשות אתו.
עפרה שהגיעה לבית האם המאמצת, לא הסגירה את זהותה רק ביקשה עבודה כל לחזור למשחק לא יכלה.
כל מה שרצתה היה לראות את בנה, ומה מעשיו. עפרה התאכזבה ממנו וכל פעם אמרה לו. "תעשה משהו עם עצמך, תעבוד, תלמד אל תתבטל הבטלה , דבר רע המדרדר גם לפשע.
"הבחור לא שמע לה: "מי את שתגידי לי מה לעשות? לאמי יש מספיק כסף ואני בכלל לא צריך לעבוד".
ענתה לו עפרה: "בעתיד תצטרך להיות אחראי למשפחה שתהיה לך".
"מי צריך?." בינתיים אני מסתובב וישנן מסיבות."
"לא הכל זה מסיבות."
החברה שלו נכנסה להריון והבחור בתחילה לא רצה להכיר בה ובילד שיוולד לו. עפרה דיברה אליו שזו הזדמנות לבנות משפחה כי בסופו של דבר הוא אהב את החברה שלו.
האם המאמצת לא הייתה מרוצה ממה שקורה כי רצתה אשה אחרת לבנה.
ענה לה: "אני אוהב אותה, תהיה לי משפחה ואעבוד בכל עבודה לפרנס את המשפחה שתהיה לי."
בלית ברירה הסכימה האם המאמצת לזיווג הזה כי רצתה שהבן יהיה מאושר.
עפרה שמחה שבנה הביולוגי בונה בית ומשפחה ולא חוזר על השגיאות שהיא עשתה.
עפרה גילתה לאם המאמצת שהיא, היא האם הביולוגית של בנה ונעלמה, כי רצתה באושרו של בנה.