זמן

אני אתן לזמן לחלוף. הוא פוסע, מתגלגל ואז בוחר לרוץ; מבריח ציפורים לנדוד. אני אתן לו לחלוף, כי הידיים שלי רפויות מכדי לאחוז במחוגים עד שזה יכאב וישאיר חותם על העור. המיטה שלי כאן על מפת כדור הארץ מתרוקנת מאדם, אבל אני אטייל פה- בין קפלים, בין קירות, בין מסדרונות לאור בין ערביים.
רק אז אחזור להביט בה מבעד לקיר זכוכית; לא חוצה אותו, רק נותנת לדברים לרחף, כי גם זה, סופו לחלוף.