זה רק אצלך

העולם עוצר מלכת מבחינתך, לכמה רגעים.
נדמה שהכל עומד במקום,
חדל להתקיים.
שקט עמוק מקיף אותך,
והגוף שלך מתחיל להרגיש חסר מנוחה.

זה רק אצלך.
העולם לא באמת עוצר מלכת,
הוא ממשיך כרגיל.
הציפורים עדין עפות,
האוויר עדיין נע סביבנו,
ואנשים – אצלם הכל כרגיל.

רק אצלך העולם עוצר לכמה רגעים.

רק אצלך, היא קופצת לבקר מדי פעם בהפתעה.

אני יודעת.

היא מטפסת אצלך לאט,
מתחילה בבטן ועולה לאיטה אל החזה- רובצת עליו כמו משקולת אדירה.
אחר כך היא ממשיכה אל הגרון, לוחצת עליו באצבעות ארוכות.

קשה לך לנשום, נכון?
אתה מנסה,
אבל נדמה לך שהעולם קורס.
אתה לא יכול לנשום,
אתה מנסה.
שוב,
ושוב.
זה קשה,
כמעט בלתי אפשרי.

הכל מסביבך נעשה שחור,
המוח, מסרב לשתף פעולה ולנשום.
הגוף שלך רועד,
חסר שליטה,
אתה עוד רגע חדל מלהתקיים.

ופתאום,
בתוך כל הסוף-
יד מחזיקה בשלך.
מרגיעה,
היא לוחצת ומרפה,
לוחשת.

אתה מתאמץ לנשום,
שוב.

"הכל בסדר." לוחש קול לצידך.

ולאט לאט, כשהנשימה שלך נעשית יציבה,
אתה יודע-
הכל בסדר,
זאת בסך הכל אזעקה.