ושתי מספרת את סיפור חייה

סיפורה של ושתי
שמי ושתי, נולדתי לפני המון שנים בפרס העתיקה ,עוד בתקופת המלך אחשורוש הידוע גם בכינוי המלך הטיפש.

הייתי ילדה יפה מאד מרגע לידתי, אך לצערי ואולי לא, נולדתי למשפחה ענייה מאד,

בגד חדש לא ראיתי מימי ,הכל קיבלתי מאחיותי הגדולות אחרי שהשתמשו בהם.

אבי היה רוכל נודד ואמא הכינה תכשיטים מחרוזים פשוטים ומכרה,

לא העוני ולא המחסור לא הפריעו לי להיות ילדה שמחה ועליזה.

אהבתי לרקוד ולשיר, בשעות הערב,יצאתי לרחובות העיר, בידי תוף שהכיתי בו לליוי, שרתי שירים שאמי לימדה אותי ורקדתי, רקדתי כאילו אני מרחפת, כך אמרו האנשים,

רקדתי כאילו היו לי כנפיים ,רגלי נגעו לא נגעו באדמה ואני מתעופפת ורוקדת לעיתים בעצימת עיניים כאילו רוקדת לאלוהים לא ראיתי אף אחד, רק הרגשתי את הריקוד, המוסיקה כאליו יצאה מתוכי,

אנשים רבים הצטופפו סביבי ושמעתי את קריאות ההתפעלות שלהם.

כשסיימתי את ריקודי, פקחתי את עיני ורק אז ראיתי את כמות האנשים שהתקהלו סביבי ושמעתי את מחיאות הכפיים, גם את הסלסלה ששמתי לידי ראיתי, והיא מלאה כסף . הייתי מאושרת מאד,

כי בכסף הזה עזרתי בפרנסת המשפחה ומידי פעם פינקתי את עצמי בממתק שאני אוהבת.

כך עברו עלי הימים, בבוקר עזרתי לאמי בשזירת חרוזים והפכתי ממש מומחית- ובערבים רקדתי ושרתי להנאת האנשים ולהנאתי.

יום אחד בעודי רוקדת הרגשתי תכונה מיוחדת סביבי, פנו דרך,שמעתי, אני המשכתי לרקוד,כהרגלי בעיניים עצומות,כשסיימתי ניגש אלי איש לבוש מחלצות ומהודר ואמר לי: המלך רוצה לדבר איתך"

המלך, איתי?מה לו ולי? שאלתי בתמיהה, "הוא ראה אותך רוקדת", בואי איתי עכשיו,

אספתי את חפצי והלכתי אחריו, הרגשתי שחיי הולכים להשתנות.

התקרבתי אל המלך. אחשורוש,כן, בכבודו ובעצמו, פנה אלי ואמר לי: מי את ומה שמך?

אני ושתי, עניתי לו. "ראיתי אותך רוקדת והוקסמתי, אני רוצה שתבואי לארמון לרקוד עבורי ועבור שרי המכובדים" אמר לי, "לכבוד לי, אדוני המלך" עניתי,כלא מאמינה,
[עכשיו אני יודעת בודאות שחיי ישתנו,[

[אבל אני צריכה תוכנית ולנהוג בחוכמה] כך חשבתי לי בעודי עומדת מולו.

הובלתי לארמון ושם הוכנה עבורי אמבטיית בשמים, שכבתי בה והרגשתי בגן עדן,

כשיצאתי משם הובאה לי שמלה מפוארת ותכשיטים, כן, אמיתיים,זהב ויהלומים, אני בטח חולמת,

הרהרתי, משרתת שהוצמדה אלי עזרה לי להתלבש והובילה אותי לאולם בו ישב המלך על כסא מלכותו,

כתר עטור באבני חן יקרים לראשו ושרביט משובץ אבנים יקרות בידו.

ניגשתי אליו, קדתי קידה והמלך ביקש ממני לרקוד ולשיר עבורו.

רקדתי כמו שמימי לא רקדתי, כל כך רציתי להישאר בארמון. כשסיימתי, המלך סימן לי בידו לשבת

על הכרים לידו ופנה אלי במילים אלה" ושתי, אני רוצה שתישארי בארמון לתמיד וכבר התחיל להושיט לי ידיים ,קירב את פניו אלי והתחיל לנשק אותי על שפתי, הרחתי את שיכרותו, עצרתי אותו,[בראשי כבר רקחתי תכנית], הו, לא, אדוני המלך, באתי לארמון רק לרקוד ולשיר לך ולא יותר, נערה טובה אני, תמה עדיין ובתולה, וגבר לא נגע בי מעולם.
הבטחתי לאמי שרק זה שיתחתן איתי ידע אותי,

אז מה הבעיה אני מתחתן אתך ועוד היום" מה את אומרת? שאל המלך,
ואני הסכמתי ועוד איך הסכמתי.
להיות מלכה, זה החלום הכי פרוע שיכול להיות לנערה כמוני, [מתאים לי,חשבתי לי].

אבל,אדוני ומלכי עלי להתכונן ,תן לי שבעה ימים ולא יותר ובינתיים ארקוד ואשיר לפניך.

רק שלושה ימים, אמר המלך ,נשק לי והלך משם כשהוא רוטן,עוד שלושה ימים, להתאפק, לא קל ,

אבל עם גוף ויופי כזה שיהיו שלי לתמיד, בטח שווה לחכות.

כעבור שלושת הימים נערכה החתונה ,חתונה מלכותית מפוארת ועשירה כזו לא נראתה בארמון עד אז.

השמלה שלבשתי כולה מעוטרת בפנינים , על ראשי הונח נזר יהלומים, אני בטח בחלום,חשבתי לי/,

ועוד באותו הלילה נאלצתי להיכנס למיטתו של המלך,למען האמת הוא היה די דוחה, שמן, כרס משתפלת וריח של יין תמיד נדף מפיו, לשמחתי הוא היה כל כך שתוי כך שמהר מאד הוא נרדם.

המלך פינק אותי, כל לילה היה מעניק לי תכשיט חדש ,זהב,פנינים יהלומים ועוד.

כך עברו עלי הימים בנעימים,עד שיום אחד פנה אלי המלך אחשורוש ואמר לי:

מחר בערב נערך בארמון נשף מיוחד, מגיעים אורחים מאד חשובים ואני רוצה שאת תשירי ותרקדי עבורם.
בשמחה,ארקוד עבורך ועבור האורחים,עניתי בחיוך.

הגיע ערב הנשף, באולם הנשפים התאספו מלכים ושרים מכל הממלכות, כולם התיישבו על כרים רקומים שהושמו על שטיחים יקרים ,לפניהם הונחו מגשים עם מטעמים, והיין זרם כמים/,

מוזיקה נעימה נשמעה בחלל האולם ואז נכנסתי אני, מיד שמתי לה שכל העיניים הופנו לעברי,
אך אני התעלמתי והתחלתי בריקוד שלי , רקדתי כאליו אני רוקדת בפני המלך בלבד.

בהתחלה רקדתי לאט כאילו ריחפתי ותוך כדי שרתי שירים שעזרו לי להיכנס לאוירה ולקצב

ואז התחלתי להסתחרר,כאילו עפתי, עצמתי את עיני ורקדתי כמעט עד ערפול חושים ,

ואז בבת אחת נעצרתי מול המלך וקדתי לו קידה,

________________________________________

המלך הזמין אותי לשבת לידו, חיבק אותי, כולו הסריח מיין, קיבלתי בחילה, אז לחש לי-רקדת נפלא ,יפתי, אבל עכשיו את תרקדי סיבוב שני והפעם ללא כל הסמרטוטים האלה שאת שמה עליך, רק כתר היהלומים לראשך ,זה ברור לך? מה? נזעקתי, עירומה? אתה השתגעת, לא ארקוד עירומה,לעולם לא.,
אני מצווה עליך, מיד, עכשיו, הרים עלי קולו המלך, אני מסרבת ,עניתי בעזות מצח ונעמדתי על רגלי, ,המלך האדים ,פרצופו תפח מכעס. איך את מעזה להתנגד לי, למלך? לסרב לפקודה שלי ועוד ליד כל האורחים שלי? אני צריכה לנוח, יש לי בחילה וסחרחורת , מלמלתי ,התחלתי ללכת משם כשאני רועדת ובוכה מעלבון, רצתי לחדרי ונשכבתי במיטה,
אז עלה לי רעיון,יש לי מעט זמן המלך חושב שאני נחה וחוזרת אני אברח. קמתי מהר ארזתי בצרור את כל התכשיטים היקרים שקיבלתי מהמלך ואת נזר היהלומים ,קשרתי את הצרור על הבטן שלי מתחת לשמלתי,לבשתי כמה שכבות שיכולתי והתחמקתי משם בשקט, כשהתקרבתי לשער האחורי שמעתי שהתחילו לחפש אותי, מכל עבר קראו בשמי, רצתי בכל המהירות, לא ידעתי לאן אני רצה, העיקר להתרחק מהארמון כמה שיותר מהר ויותר רחוק . אני לא יודעת כמה זמן רצתי ולאן הגעתי , אך פתאום ראיתי בקתה בקצה היער, דפקתי על הדלת,. פתחו לי בבקשה, הדלת נפתחה עי אישה מבוגרת ,ביקשתי מחסה, היא הזמינה אותי פנימה, בפנים היה בעלה כנראה ועוד נערה צעירה,לא סיפרתי להם מי אני רק שאני חייבת מקום בטוח להיות בו ,רק ליום יומיים ,ביקשתי בתחינה , הם נתנו לי להישאר ואף הגישו לי קערת מרק.
לאחר שהתאוששתי מעט הציעו לי דרגש לישון ועם בגדי עלי נרדמתי, ישנתי עד למחרת בצהרים.
נשארתי עוד יום אחד ולפני שהלכתי שמתי להם צמיד יקר במקום שימצאו אותו אחרי לכתי, פיצוי על הנחמדות שלהם. יצאתי משם לשוק, בדוכן הראשון שמצאתי קניתי לי כמה בגדים פשוטים וכיסוי ראש, החלפתי את בגדי שאותם צררתי ולקחתי איתי לימים טובים שיבואו, המשכתי לנדוד, לאחר ימים רבים הגעתי לעיירה קטנה, בקצה הממלכה,קרוב לים, שם שכרתי בקתה ונשארתי .
אחרי כמה ימים שמעתי שהמלך מחפש מלכה חדשה ועל כל הנערות להתיצב בכיכר המרכזית,
משם הן הובלו בכרכרות לארמון המלך. בין הבנות היתה אשתר הנערה שהמלך יבחר בה אחר כך למלכה.
אבל את זה לא ידעתי אז. לאחר כשבוע יצאה הכרזה שהמלך בחר במלכה ,נערה בשם אשתר.
בעיירה התחילו לחגוג ולשאלתי מה חוגגים נאמר לי שהמלך בחר בנערה מהעיירה שלהם וזו הסיבה לחגיגות. ביררתי מי היא,מי משפחתה והיכן היא גרה ,בעבודת בילוש קלה מצאתי את מקום מגוריה, אז גם נודע לי שהנערה יתומה ויש לה רק דוד שהלך אחריה והוא עומד ליד שער הארמון מבחוץ כדי לשמור עליה .
חיפשתי מישהו שיבצע עבורי שליחות. מצאתי בחור צעיר שנראה לי אמין ,שילמתי לו כסף רב וביקשתי ממנו ללכת לארמון ולמסור מכתב לדודה של המלכה, עוד אמרתי לו ,שיביא תשובה עבורי ואז יקבל תשלום נוסף. הבחור יצא לדרך ,מסר את המכתב וחזר עם תשובה .
מוטי דודה של אשתר, קיבל לידיו את המכתב ,קרא בו ונדהם, כתוב שם: "אמור למלכה להיות זהירה מאד ובחוד מהשר המן, כי הוא אדם רע ורשע מאד וינסה להתנכל לה, אמור לה להיות ערנית ושוב זהירה".
לא היה שם על המעטפה ולא חתימה במכתב, אך מוטי התיחס אליו מאד ברצינות וענה" , "קיבלתי,תודה , אמסור לה, נזהר ונישמר"-
כמה שמחתי, הרגשתי שסיימתי את שליחותי בזה שעזרתי לאחות לצרה, החלטתי להפליג משם לארץ אחרת , בזכות היהלומים ושאר הזהב שלקחתי, יש לי מספיק כסף לתמיד אם אתנהל בתבונה.
כבר למחרת הלכתי לנמל ביררתי איזה אוניה מפליגה ולאן, עליתי על אחת האוניות והפלגתי לעבר העתיד . איש אינו יודע אפוא אני עד היום הזה.