ווידוי מהצד השלישי
התקדמתי לאט, שריר אחר שריר, מרגיש מתחתיי כל אבן, כל מהמורה וכל קוץ בדרך. איני יכול לראות את שמעליי, ומקום תזוזתי מצומצם כמעט.
משאיר אחרי עקבות, שובל. כל ברייה שאלוהים ברא על פני האדמה הרואה אותי יודע שמקום סכנה זה. כי אני פה, ואני מסוכן. כשרוצים לדמות מישהו למשהו רע, מדמים אותו אלי. אל עיני השחורות, וגופי הקר. יש כאלה שחושבים שאני חסר חוליות, חסר לב.
אך פני הדברים אינם כך. פעם התהלכתי על הקרקע בנעם. לפני אבי הקדום, שחרט בלוחות האבן את גורלנו.
כל יצור חי עושה הכול כדי לשרוד. כדי לשרוד, צריך לפעמים להסתכן. ידע הינו כלי מאוד מסוכן. במיוחד במלחמת החיים.
הגבולות הם כמו גומי. צריך לקחת את הגבולות ולמתוח אותם, אחרת לעולם לא תשוב חזרה. זה אולי יכאב, אבל לפחות שוב אתה בטוח. אבל אף פעם לא למתוח את הגבולות יותר מידי, אחרת יישאר לך חתך שאינו מגליד לכל החיים על בשרך… ואולי אף לדורות. אני- אבי הקדום- חווה זאת על בשרו…
מה רע כל כך לנסות? לשאול? לדרבן?
כשרוצים לתאר מישהו כערמומי, כחכם, ידמו אותו לשועל. כשחפצים בנעם, שלווה, ימשילו אותו לפרפר. נאמן? כלבה. או לפחות שמעתי שכלבות יותר נאמנות מכלבים… יצור מהיר? הצבי. חד? הנשר.
לפעמים גם כתואר חיצוני, למשל שיער שחור כעורב…
כשמשתמשים בי, הקונוטציה תמיד שלילית. תמיד יתרחקו ממשהו כמוני. ואלה שייקחו אותי, ייקחו רק לשם מטרה אחרת, למישהו אחר. חולבים אותי, מכאיבים לי. אבל זה בסדר, כי זה למישהו אחר, ואני הרי אשם שצריכים את הנוזל הזה… אני עשיתי את הצעד הראשון בקרב. אתם יכולים לומר עלי הכול- אבל אני לא פחדן. אשמתי ששונאים את דרך הישרדותי בטבע?
נחש. מתחמק, קר, מסוגר, מכאיב, תחמן, מניפולטיבי. שורד. בדיוק כמוך.
ובכל זאת, למה היחס השלילי הזה כלפי? אבי לא אכל בוסר. הוא גרם למישהו אחר לאכול… והנה נענשנו. חווה אכלה התפוח. כן, כי הנחש הזה אמר לה. חבל שהנחש הזה לא הכיר את החוק שחי הרבה פעמים בטבע, וחוזר בגלגולים חוזרים ונשנים.
אם אני נופל- אתה נופל איתי.
והנחש הזה נפל. לנחש הזה אין רגליים יותר, על גחונו עד היום הוא זוחל. מתפתל, מסתרבל. תנועתי מהפנטת ומזהירה. ליחשושי מסגיר ומצמרר. זה נורא, לחיות עם לשון חצויה מתחת לאבן קרה, ולצאת לטרף. לבד. ללא יכולת התגנבות חרישית, נסיגה מהירה.
מאז נפלתי משמיים (כן, זה כאב, כמה שזה כאב) איני רואה את שלידי. כל שאני עושה למען מטרה אחת הוא- להתקיים.
נחש שורד. כמוך בדיוק.
תגובות (4)
אהבתי. בהתחלה חשבתי שאת/ה דיברת על פרה, אבל בסוף הבנתי שדיברת על נחש.
כן, כשקראתי את זה שוב גם חשבתי על פרה (בגלל 'לחלוב', נכון?) אפקט ההפתעה :)
פרה?
זה היה די ברור שזה נחש, לדעתי. אבל אני מבינה דברים שכאלה (בתור אחת שכזו).
ממש אהבתי את הקטע לא רק בגלל הכתיבה היפה, אלא גם בגלל הנושא עצמו. אני אוהבת שכותבים מנקודת המבט של ה'רעים' ומגלים שהם פשוט שורדים. לא – לא מגלים שהם טובים. מגלים שהם יודעים מה הם עושים, ולא מתחרטים על זה. אבל לא מרשעות, לא סתם.
כי זה בשביל לשרוד.
תודה! מסכימה לגמרי.