ה- “מה” הגדול מכולם.
"מה?" שאלתי את אלוהים, חושב שלא שמעי טוב.
"אני משחרר אותך עכשיו לחיות."
רכנתי קדימה בעקשנות, מסרב בכל הכוח להבין- "מה?".
"לחיות בכדור הארץ. כמו כל האחרים."
צעדתי צעד אחורנית, זועק בתדהמה- "מה?"
"לחיות. ואז מתים. זה בסדר." ניסה להרגיע אותי.
ניסיתי להבין אותו. הוא תפס אותי בהפתעה; בחיים לא הייתי כה מבולבל.
"מה?" הגבתי בשיא פליאתי.
"זה לא כאילו זו איזו המצאה." התעצבן. "זה פשוט קורה." משך בכתפיו.
דממה.
"קדימה, המטוס ממריא." האיץ.
אבל זו כן המצאה.
על המטוס הזה אני לא רוצה לעלות.
"מה."
הפעם לא שאלתי. זוהי פשוט המילה אותה אצטרך לסחוב.
תגובות (11)
ממש יפה, באמת.
תודה רבה לך ^_^
מאוד…את.
חחחח, אני סבורה שרק את יכולה לחשוב על דברים כאלה.
יפה, מאוד…
כל כך נכון.
תודה יקירה שמחתי שאהבת.. מצחיק שאת כבר מכירה אותי :*
אני מקווה שלא, שאוכל לקלף אותך כמו בצל.
אבל בצל זה מסריח, אז אל תהיי.
חחחחחחחח זה פשוט שתמיד יש לך "זה אוליביסטי" thing וזה מצחיק אותי כאילו את כבר מכירה את המגירות המטונפות במוח הוורוד והנהדר שלי. אל תדאגי, יש שם בצל ומיני ירקות, אפילו סלט אם בא לך. אם תחפשי ממש טוב אולי אפילו תמצאי עוגת יום הולדת ישנה.
לגבי הריח… אני מצטערת. מתרגלים.
ווא אוליב באמת ווא אין לך מושג את כמה זה נגע לי במקומות הכי רגישים, זה באמת כואב, אבל מצד שני זה קורה וזהו פשוט לפכות, אין עליך
היי מור
הופתעתי שאהבת את האמת
אבל זו הפתעה טובה.
מצטערת שלא עניתי לך עדיין :/
מציג תהייה אנושית די טבעית (ורגש שהוא אישי לך, אני מניח,) בצורה יפה, אלגנטית ונורא מהנה לקריאה.
רק דבר אחד: העניין עם המילה 'המצאה', הוא שלא ברור מההקשר למה בדיוק כוונתך במילה זו ומה משמעותו בהקשר של הסיפור. כמובן שתמיד אפשר לנחש, אבל לפי תוכן הסיפור קשה לקבוע. הייתי שמח להסבר.
שאלה טובה. כשאלוהים אומר אז זה "שלא תהיה מופתע זה לא כאילו הרגע המצאתי את זה – זה קורה". כשהאנוש אז הוא מעמיד לפקפוק את העניין שזה מובן מאליו לחיות. זו כן המצאה, זו המצאה של אלוהים, אסור לנו לקבל את זה כפשוט חלק מהמציאות. זה הזוי. זה – 'מה'.
שמח לי שאהבת, כל האלוהימיות הזו נורא מהנה בטקסטים אני מניחה חח
הבעיה אם כן, לפחות בהבנה שלי, היא שהמילה "המצאה" יש לה קונוטציה הקשורה בתכליתיות וביצירה מלאכותית המשרתת מטרה – 'מי המציא את המנורה?' או 'המצא פתרון יעיל!' כי האדם ממציא דברים מסיבה תכליתית ולא 'סתם'.
וכוונתך הייתה בדיוק להפך, להמצאה סתמית שאינה תכליתית.
ובנוסף לבלבול שיצרה האסוציאציה של המילה 'המצאה' עם תכליתיות, האבסורד שבטיעון האחרון של האל: 'לא המצאתי את זה סתם, הרי זה קורה סתם', לא הובהר מספיק.
שלא כמו כול הטיעונים הקודמים של האל, שהתמצו ב'אין סיבה מוגדרת' והיו בגדר חוסר החלטיות, טיעון זה הינו כשל לוגי חזק בתכלית וממנו משתמע 'יש סיבה החלטית והיא אינה מספקת'.
קצת קשה לקורא לעבור מהבנת טיעון פשוט כמו 'אין סיבה מספקת' לטיעון לוגי מורכב כמו 'יש סיבה מספקת, אך היא אינה סיבה טובה דיה.'
בקיצור, בנוסף להתמודדות עם מילה מורכבת כמו "המצאה" על הקורא להתמודד גם עם החוסר באמצעים ספרותיים שיבהירו שמדובר בטענה אבסורדית ועם הקפיצה המחשבתית מטענות סתומות, שאין בהן ממש, לטענה שיש בה ממש פסול לוגית, וזה קשה לייצור כמו אדם להתמודד עם כול זה בלי שאת, זית קדוש, תהיי לו לעזר.