התוכי שלי צבעוני

יש לי תוכי בצבע ירוק, אדום, כתום, צהוב, כחול ומה לא?
הוא צבעוני והוא מסב לי אושר.
כשאני עצוב, אני מוציא אותו מהכלוב.
יש ימים שהוא רוצה לצאת, ויש ימים שהוא מסתגר בפינה של רצפת הכלוב.
כשאני בודד ולבד, הוא יכול להרגיש שאני עצוב.
הוא מנסה לדבר איתי ולומר לי "שלום".
אני מחייך אליו חיוך עצוב.
לפעמים אני רוצה להיות תוכי. בדיוק כמוהו.
להיות חופשי, נטול דאגות, ולעוף מתי שרק ארצה.
התוכי שלי חי בכלוב. הוא המון פעמים נהיה עצוב.
אז החלטתי לשחרר אותו, לתת לו לעוף.
הוא כבר לא נראה עצוב.
הבאתי לו לעוף. וזה מה שחשוב.
התוכי שלי למד להיות חופשי, מחוץ לכלוב.
"חזור אליי", אמרתי לו.
הבנתי שהוא לא ישוב.
הוא הבין שיש לו חיים גם מחוץ לכלוב.
התוכי שלי צבעוני, משתלב עם הטבע.
אני ממש עצוב, שנתתי לו לעוף.