השתקפויות

ריח של אפר סיגריה התפשט לאורך הפוזדור, ידעתי שהוא שם. מחכה, מעיף בועות מקורזלות של עשן סמיך, רוקם בתוכן דמויות מעורטלות. השקט הפך מרגע לרגע רועש ומחריש אוזנים, דממה שהופכת לצליל מתמשך. שמעתי כיצד מכניס לראותיו נשימה עמוקה של טבק שרוף בטעם של עץ ישן. הקשבתי לזיזי הרצפה העקומה שנאנקת מכובד גופו. ממתין. מעביר משקל מרגל לרגל נושף החוצה באיטיות את המחשבותיו נופח בהן צורות.
עיניו תרות על גבי הכביש. מחפש
את הפסיעות, שחרכו את אספלט צרבו בו זכרון בוכה.
מתגעגע למה שהיה והפך לאבק מהול בעשן.
הבנתי.
שתקתי בלי עשן ובועות.
רק זכרון צרוב,
פורם את לולאת הדי.אנ.אי. מפשק את החלבונים ונקשר לתוכי.
יוצר את דמותי חקוקה במרחב שהוא אני.